ביטון החל דרכו במחלקת הנוער של הפועל תל אביב ממנה עבר בעונת 2010/11 לסקציה נס ציונה, במדיה ערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים ו-89 הופעות בכל המסגרות. לאחר שנתיים בנס ציונה, עבר ביטון להפועל נצרת עילית ובמדיה ערך 37 הופעות בכל המסגרות. לקראת עונת 2013/14, הצטרף ביטון להפועל באר שבע ושיחק תפקיד מרכזי בזכייה של באר שבע ב-3 תארי אליפות, גביע המדינה וגביע אלוף האלופים.
בקיץ 2020 הצטרף המגן הימני למכבי כשחתם על חוזה עד לסיום העונה.
קשרה הנמרץ של מכבי תל אביב בשנות השבעים היה ידוע כמנהיג במרכז המגרש עם השפעה גדולה על כושרה של הקבוצה בשני צידי המגרש. עוז ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת בגיל 18 כאשר נכנס כמחליף בניצחון 1-2 בגביע המדינה על הפועל לוד בספטמבר 1970. עוז גם היה שותף לזכייה בגביע המדינה של עונת 1969/70 עקב דחיית השלבים המאורחים של המפעל לתחילת עונת 1970/71. בהמשך אותה עונה עוז הצעיר היה שותף לזכייה הראשונה של מכבי ת"א בגביע אסיה. הקשר עלה כמחליף במשחק נגד קבוצת פנג'אב מהודו בשלב הבתים והניף את הגביע בסיום הטורניר.
עשר עונות שיחק עוז במדים הצהובים בהן זכה בשישה תארים: שלוש אליפויות, שני גביעי מדינה וגביע אסיה. מלבד גביע המדינה של 1970 וגביע אסיה ב-1971 זכה עוז בגביע נוסף בעונת 1976/77 ושלוש אליפויות בעונות 1971/72, 1976/77 ו-1978/79. את שערו הראשון כבש עוז בתיקו 1-1 בדרבי נגד הפועל ת"א באוקטובר 1972 כאשר בכל שנותיו במועדון כבש 11 שערים בכל המסגרות.
שערים אולי לא היו הצד החזק של עוז אך היכולת שלו לנווט את המשחק ממרכז המגרש לא נעלמה גם מעיני מאמן נבחרת ישראל. אדמונד שמילוביץ' זימן את עוז בפברואר 1973 להופעת בכורה בתיקו 1-1 נגד נבחרת ארגנטינה. בסך הכול ערך עוז 26 הופעות בנבחרת ישראל, כבש שני שערים והעפיל עם הנבחרת למשחקים האולימפיים 1976 שם דווקא כבש שער בתיקו 2-2 נגד נבחרת מקסיקו. בתום עונת 1979/80, לאחר 10 עונות במדי מכבי ת"א עבר עוז למכבי יפו וגם שם הציג יכולת גבוהה.
תמונות – ארכיון ההתאחדות לכדורגל
מגדולי החלוצים בהיסטוריה של מכבי תל אביב, לבש את החולצה עם המספר 15 על הגב וזכה לכינוי F-15 בזכות המהירות המסחררת שלו ויכולת כיבוש השערים המרשימה. טבק ערך את הופעת הבכורה שלו במדים הצהובים בנובמבר 1972 מול מכבי פתח תקווה בהיותו בן 16 וחמישה חודשים. רק חודש וחצי לאחר מכן נכנס טבק הצעיר בפעם הראשונה ולא האחרונה לרשימת הכובשים של מכבי ת"א עם שער בכורה נגד הכוח רמת גן. בעונותיו הראשונות כשחקן בוגרים טבק לא הרבה לכבוש אך החל להיכנס לקצב בעונת 1975/76 עם 15 שערים בליגה ובגביע.
עונה לאחר מכן הייתה לטבק תרומה משמעותית יותר שגם עזרה למכבי ת"א לזכות בדאבל של אליפות וגביע. בליגה כבש 15 שערים כאשר הצהובים הקדימו את מכבי יפו ב-3 נקודות ובגביע הרשית 6 פעמים בחמישה משחקים כולל שער ניצחון בגמר נגד בית"ר ת"א. טבק היה ראש החץ של התקפת מכבי ת"א במשך 16 עונות והיה גורם משמעותי בכל התארים שהקבוצה זכתה בתקופתו. בסך הכול כבש החלוץ הדינאמי 121 שערי ליגה שהקנו לו את המקום השלישי ברשימת הכובשים הגדולים של המועדון בכל הזמנים.
בעונת האליפות של 1978/79 כבש טבק 15 שערים בכל המפעלים כולל חמישה בשישה משחקים בגביע האינטרטוטו בו השתתפה מכבי ת"א כאשר מכבי נתניה הייתה זו שזכתה במפעל. טבק שמר על ממוצע שערים גם בתחילת שנות השמונים שהיו ריקות מתארים עבור הצהובים ובעונת 1984/85 בחר טבק לנסות הרפתקה חדשה. "F-15" טס לארה"ב לקבוצת קנזס סיטי שם כבש 18 שערים ב-44 הופעות.
עונה מוצלחת אחת מעבר לים הספיקה לטבק שחזר למועדון נעוריו וחיכה לעונת 1986/87 בכדי להוביל את קבוצתו לתואר נוסף. בגמר גביע המדינה המרתק נגד מכבי חיפה שהגיע לדו קרב מהנקודה לאחר 3-3 בתום 120 דקות כבש טבק את הבעיטה המכריעה ונתן את האות לחגיגות. עונה לאחר מכן זכה טבק בתואר החמישי והאחרון שלו במדי מכבי ת"א כאשר כבש בניצחון 1-2 על הפועל ת"א בגמר גביע המדינה.
לאחר ימיו כשחקן טבק חזר למועדון בתפקידים נוספים. חלוץ העבר שימש כמנהלה המקצועי של מחלקת הנוער (2004-2007) וחזר למועדון שוב לקראת עונת 2013/2014 כאשר מונה למנהל הקבוצה הבוגרת, תפקיד בו החזיק עד יוני 2017. במדי נבחרת ישראל טבק הטביע חותם עם חמישה שערים ב-12 הופעות כאשר משחק אחד בולט מעל כולם. הביקור הקודם של נבחרת פורטוגל בארץ, הרבה לפני התיקו 3-3 במרץ 2013 הסתיים עם ניצחון חד משמעי לישראל, 1-4 באוקטובר 1981 הרבה תודות לשלושער של טבק.