שנות
ה-50

שנות החמישים נחשבו ל"תור הזהב" של המועדון בהן השיגה הקבוצה חמש אליפויות וארבעה גביעים. תור הזהב החל כבר בשנתה הראשונה של מדינת ישראל כאשר מכבי תל אביב באליפות עונת 1949/50. המשחק שהכריע את הכף בעונה זו זכור כדרבי השני של אותה עונה בו ניצחו הצהובים 0-1 משער ניצחון של יוסף (יוסל'ה) מירימוביץ שחתם אליפות ראשונה לאחר קום המדינה. מירימוביץ היה חלק מסגל של שחקנים בולטים שעזר לקבוצה לשלוט ללא עוררין בליגה הישראלית בעשור של שנות החמישים.

מלבד מירימוביץ', היו גם יצחק שניאור, השוער אברהם בנדורי, אלי פוקס, יוסף גולדשטיין, צבי סטודינסקי וכמובן החלוץ האגדי של הקבוצה יהושע (שייע) גלזר. גלזר שזכה במלכות השערים בעונת 1951/52 עם 27 כיבושים, נחשב לגדול החלוצים במכבי תל אביב והיה לכובש המצטיין של המועדון עד שנת 2003 בה נשבר שיאו ע"י אבי נמני. עונת 1951/52 הייתה האליפות השנייה של מכבי ת"א שהקדימה ב-8 נקודות את מכבי פתח תקווה אך הפסידה בגמר גביע המדינה.

ההפסד הזה רק עורר את הצהובים להשיג דאבל ראשון בעונת 1953/54 כאשר בליגה שוב הקדימו את מכבי פתח תקווה. בגמר גביע המדינה סיפקו הצהובים תצוגה מוחצת כאשר הביסו את מכבי נתניה 0-4 עם שייע גלזר (צמד), צבי סטודינסקי וישראל חליבנר ברשימת הכובשים. עונה לאחר מכן הפועל פ"ת הגדולה של סטלמך ושות' החלה להיכנס לעניינים וקטפה את תואר האליפות לאחר מאבק צמוד עם מכבי ת"א. עם זאת, הצהובים לא ויתרו על תואר בעונה הזו ובמאבק עם הפועל פ"ת בגמר גביע המדינה ידם הייתה על העליונה עם ניצחון 1-3.

מכבי ת"א גברה על הפועל פ"ת בעוד שני מאבקים צמודים בצמרת בעונות 1955/56 ו-1957/58 והשלימה את חמש האליפויות שלה בעשור הראשון של המדינה. 57/58 הייתה עונה של דאבל נוסף עבור הצהובים שחגגו בגמר הגביע עם ניצחון 0-2 על הפועל חיפה. גביע שני רצוף הגיע עונה לאחר מכן עם אחד הגמרים הזכורים בהסיטוריה של המפעל. מכבי ת"א נראתה בטוחה בניצחון על הפועל פ"ת כאשר הובילה 0-4 עשר דקות לסיום. דווקא אז, תוך חמש דקות כבשו שחקני הפועל פ"ת שלושה שערים וסידרו סיום מותח למשחק בסופו שמרו הצהובים על היתרון וחגגו גביע נוסף.

שנות
ה-60

לאחר שנות החמישים הגדולות נתקלה מכבי ת"א בתחילת העשור של שנות השישים בקבוצה הגדולה של הפועל פ"ת. המלאבסים נהנו מהשנים הטובות שלהם בהיסטוריה ורשמו רצף של 5 אליפויות ב 5 שנים והצהובים נאלצו לרדוף אחריהם בשנים אלה ללא הצלחה. כבר ב-1960 חוותה מכבי ת"א אכזבה גדולה כאשר הובילה את הטבלה במחזור הסיום אך הפסידה להפועל חיפה וראתה את הפועל פ"ת חוגגת אליפות. השחקן הבולט של אותה עונה היה אחד מחלוציה הגדולים של הקבוצה לאורך ההיסטוריה, רפי לוי שסיים כמלך השערים עם 19 שערים. ביוני 1961 ביקרה קבוצת סנטוס הברזילאית עם כוכבה פלה בישראל ופגשה בקבוצה אשר הורכבה מכוכבי מכבי תל אביב והפועל פתח תקווה למשחק ידידות שנגמר בתוצאה 3-1 לברזילאים.

לאחר כמה עונות לא טובות הוחזר בשלהי שנות ה-60 אחד ממאמניה הגדולים של מכבי ת"א, ג'רי בית הלוי שהגיע לקדנציה נוספת במועדון נעוריו. תחתיו חזרה הקבוצה לזכות בתארים עם גביע המדינה של 1963/64 שהוכרע רק לאחר משחק חוזר שני נגד הפועל חיפה בו ניצחה מכבי ת"א 1-2. עונה לאחר מכן זכו הצהובים בגביע שני ברציפות עם ניצחון 1-2 דרמטי בהארכה על בני יהודה משערים של משה עסיס ורפי ברנס. גביע מדינה שלישי לעשור זה הגיע בעונת 1966/67. עקב מלחמת ששת הימים בליגה חוברו שתי עונות (1966-68) לעונה אחת אך לא כך במשחקי הגביע המדינה שהתקיימו כרגיל.

באותו הגמר של 67 גברו הצהובים על היריבה העירונית, הפועל ת"א 1-2 משערים של אורי קדמי ורחמים טלבי. בהמשך העונה הכפולה, תחת המאמן ישראל חליבנר השלימה מכבי ת"א זכייה באליפות הראשונה שלה בעשור הזה כאשר בסופם של 60 מחזורים הקדימה את הפועל פ"ת ב-3 נקודות. למרות זאת, האירוע הגדול ביותר בעשור הנוכחי היה הזכייה בגביע אסיה, תחת המאמן יוסל'ה מירמוביץ' בשנת 1969, הישג שהיווה תואר בינלאומי ראשון למועדון. בגמר ניצחו הצהובים את קבוצת יאנג צ'י מדרום קוריאה משער ניצחון בהארכה של דרור בר נור.

בסופו של דבר, באחד העשורים הפחות טובים של מכבי זכתה הקבוצה באליפות אחת ושלושה גביעים. בין השחקנים המובילים בשנים הללו אפשר למצוא שמות כמו ניסים בכר, מאיר נמני, מיקו בלו, צבי רוזן, חיים לוין, משה עסיס, רפי לוי וגיורא שפיגל .

שנות
ה-70

לאחר שנות השישים שלא היו מוצלחות מדי לפי הסטנדרטים של מכבי תל אביב הגיע העשור של שנות השבעים שהיה אחד המוצלחים של הקבוצה. העשור החל ברגל ימין עם עונה בלתי נשכחת שהסתיימה בדאבל תחת דוביד שוויצר ז"ל. את גביע המדינה קטפו הצהובים לאחר ניצחון 1-2 בגמר על מכבי נתניה ובליגה זכו הצהובים האליפות על חשבון היריבה העירונית בזכות הפרש שערים עדיף. את היתרון על הפועל ת"א הרוויחו הצהובים גם בזכות אחת ההצגות הגדולות ביותר של הקבוצה בכל הזמנים, 0-5 מוחץ בדרבי. סוף ינואר 1970, 20 אלף צופים הגיעו ביום גשום לראות את גיורא שפיגל כובש שלושער וסוחף את מכבי תל אביב להצגה בלתי נשכחת.

בסופו של דבר, למרות התבוסה הפועל ת"א הייתה זו שנצמדה לצהובים עד לתום העונה ורק הפרש שערים הכריע לטובת מכבי ת"א. העונה שלאחר מכן הייתה חלשה למדי בליגה עם מקום עשירי אך לצד זה נקודת ציון נוספת בהיסטוריה של המועדון עם זכייה שנייה בגביע אסיה. עונה לאחר מכן הגיעה אליפות נוספת (1971/72) בה בלט אחד מחלוציה הגדולים של מכבי ת"א לאורך ההיסטוריה, דרור בר נור שכבש באותה עונה 16 מתוך 45 שערי הליגה של הקבוצה ו-18 בסך הכול.

בעונת 1975/1976 נקלעה מכבי ת"א בפעם הראשונה למאבקי הירידה, כאשר ערב המחזור האחרון של העונה הייתה אחת מתשע קבוצות שנאבקו על הזכות להישאר בליגה הראשונה. הצהובים ניצחו 0-2 את בית"ר ירושלים משערים של רחמים טלבי ובני טבק והצליחו למנוע ירידת ליגה ראשונה בהיסטוריה. באפריל אותה שנה הגיעה קווינס פארק ריינג'רס, מוליכת הליגה האנגלית, למשחק ידידות בבלומפילד מול מכבי תל אביב שתוגברה בשלושת כוכבי הליגה, מוטל'ה שפיגלר, עודד מכנס ואורי מלמיליאן. מכבי ניצחה 1-2 משערים של מלמיליאן ושפיגלר.

עונה לאחר שניצלו מירידה ברגע האחרון, שוב התאוששו הצהובים במהרה וחגגו בעונה שלאחר מכן והפעם עם דאבל בעונת 1976/77. הצהובים סיימו עם שלוש נקודות מעל מכבי יפו שסיימה שנייה ועם מספר השערים הגבוה ביותר (47). ויקי פרץ סיים כמלך השערים בליגה עם 17 שערים אליהם הוסיף עוד חמישה בגביע המדינה. שער בודד של בני טבק בגמר נגד בית"ר ת"א לעיני 30 אלף צופים בבלומפילד העניק למכבי ת"א את גביע המדינה והשלים דאבל נוסף לקבוצה.

בין השחקנים המובילים באותם שנים היו: בני טבק, ויקי פרץ ואבי כהן ז"ל – שזכה לכינוי "הליברו" ונחשב לאחד מהבלמים הגדולים בכדורגל הישראלי. אחד השערים הזכורים של אבי כהן ז"ל היה בניצחון 0-2 על הפועל תל אביב של שנת 1978, אחרי שהבלם בעט מפינת הרחבה בעיטת "וולה" שנעצרה רק ברשת של האדומים. ויקי פרץ ובני טבק זכורים כשניים מהחלוצים הגדולים בהיסטוריה של המועדון, בני טבק עם 121 שערים וויקי פרץ עם 67 במדי מכבי ת"א.

שנות
ה-80

העשור הדל של הקבוצה זכה לכינוי "השנים הרזות" אחרי שהקבוצה לא הצליחה לזכות בתואר האליפות, אך הוסיפה לארון הגביעים שני גביעי מדינה. הראשון מבין השניים הרצופים הגיע בצורה דרמטית עם גמר גביע מרתק נגד מכבי חיפה בעונת 1986/87. בליגה סיימו הצהובים במקום השלישי והירוקים הרחק מאחור במקום התשיעי אך בגמר הגביע המשחק היה צמוד והלך לדו קרב מהנקודה לאחר 3-3 בתום 120 דקות. הבעיטה המכריעה של בני טבק שלחה את שחקני מכבי ת"א לחגוג גביע ראשון לאחר עשר שנים.

עונה לאחר מכן הגיעה התבוסה הגדולה ביותר בהיסטוריה של המועדון, אחרי שהקבוצה תחת גיורא שפיגל הובסה 10-0 אצל מכבי חיפה. כשלושה שבועות לאחר מכן הגיעו הצהובים לעוד גמר גביע מסקרן, הפעם נגד היריבה העירונית הפועל ת"א. למרות הזיכרון הטרי והלא נעים מקרית אליעזר הצליחו שחקני מכבי ת"א להתעשת ובעזרת שער נהדר של מיקי כהן ואחד נוסף של בני טבק ניצחו 1-2 ואספו גביע שני ברציפות.

אירוע נוסף הזכור משנים אלו התרחש בתחילת העשור, עונת 1981/82 במהלך משחק במגרש ימק"א נגד בית"ר ירושלים. שופט המשחק, הבינלאומי אברהם קליין, פסל שער של הירושלמים, אך שחקני בית"ר ירושלים המשיכו לחגוג את הכיבוש. מיקו בלו חידש את המשחק בזריזות ומסר למוטי איוניר שמצא את עצמו לבד מול שוער בית"ר ירושלים יוסי מזרחי וכבש את השער למורת רוחם של המקומיים.

למרות העשור האפור של הקבוצה, שחקנים כגון מוטי איווניר, אלון נתן, בוני גינצבורג ואלי דריקס היוו את הנקודות החיוביות והצליחו להטביע את חותמם. איווניר, שערך את הבכורה שלו בבוגרים בגיל 16 בלבד כבש 67 שערים במדי מכבי תל אביב בה שיחק בכל העשור למעט שנתיים בהן שיחק ברודה ההולנדית. אלון נתן רשם 40 שערים בקבוצה עד אשר עזב לבני יהודה בתום עונת 1989/90 ונאלץ לפרוש בגיל 23 עקב פציעה.

בוני גינצבורג עמד בשער הצהובים מתחילת העשור עד לעונת 1987/88, קנה לעצמו מקום בנבחרת ישראל ושנתיים לאחר מכן היה לשוער הישראלי הראשון שמשחק באירופה. אלי דריקס, אחד מהחלוצים הגדולים בהיסטוריית המועדון, עלה מהנוער בתחילת שנות השמונים והחל תקופה של שני עשורים מוצלחים בהתקפת מכבי ת"א.

שנות
ה-90

אחרי עשור שנות ה-80 האפורות הגיע לקבוצה מאמן צעיר בשם אברהם גרנט וסחף איתו חבורה של שחקנים צעירים לאחד העשורים המוצלחים בתולדות המועדון. עד אמצע העשור הקבוצה זכתה ב"דאבל" ובעוד שתי אליפויות, שני גביעי מדינה וגביע טוטו אחד אליו התווסף שני בסוף העשור. בתוך מספר שנים החזירה מכבי ת"א את ההילה שדעכה מעט בשנות השמונים והפכה ל"קבוצה של המדינה". זה התחיל בתואר האליפות של עונת 1991/92 שסיים בצורת בת 13 שנים בזכות יכולת נדירה ומשחק התקפי משובח תחת הדרכתו של גרנט.

האליפות התאפשרה בין השאר לאחר הגעת שוער נבחרת ברה"מ, אלכסנדר אובארוב, שהפך עם הזמן לאגדה והגיע ביחד עם הבלם אלכסנדר פולוקארוב. גם בלם הרכש השאיר חותם עמוק בתקופתו במועדון וביחד עם אורי מלמיליאן והצעירים אבי נמני ואיציק זוהר, מכבי ת"א חזרה להוביל את הכדורגל הישראלי. לאחר גביע הטוטו בעונת 1992/93 הגיעה זכייה ראשונה של דור שנות התשעים המוצלח בגביע המדינה. איציק זוהר וניר קלינגר הכניעו את הפועל ת"א בגמר אך הצהובים לא הצליחו להשלים דאבל למרות עונה מצוינת עם 88 נקודות. עונה נדירה של מכבי חיפה שסיימה את 39 המשחקים ללא אף הפסד העניקה לה הבכורה ע"ח הצהובים.

עונה לאחר מכן גרנט וחניכיו הצליחו לפצות על האכזבה והחזירו לעצמם את תואר האליפות בצורה דרמטית עם שער הניצחון המפורסם של אלון ברומר בבאר שבע. בסיום עונת 1995 לקחה על עצמה קבוצת "מופת" את השליטה בקבוצה ונוכח החלטתו של גרנט לעזוב הגיע לקבוצה המאמן דרור קשטן לאחת מעונות השיא של המועדון. הקבוצה התמודדה מול מכבי חיפה על תואר האליפות ובמשחק שייזכר לנצח יצאה לקרית אליעזר בידיעה שאם לא תנצח האליפות תחמוק מהידיים. בתום המחצית הראשונה ירדו הצהובים להפסקה בפיגור 1-0 ובהחלטה אמיצה החזיר קשטן את השחקנים להמתין לחיפה על כר הדשא. במחצית השנייה אלי דריקס, ניר קלינגר ואבי נמני הפכו את התוצאה לניצחון 1-3 והעניקו למועדון אליפות שהפכה גם ל"דאבל", אחרי ניצחון 1-4 בגמר הגביע נגד עירוני ראשל"צ.

עם הצטרפות הקבוצות הישראליות למפעלים האירופים ניסתה גם מכבי תל אביב להטביע את חותמה במשחקים אלו. עונת 1992/93 הייתה הראשונה בה מכבי שיחקה במוקדמות ליגת האלופות של אירופה כאשר עברה בסיבוב הראשון את ואלטה ממלטה, אך נכנעה לאחר מכן לקלאב ברוז' הבלגית. בעונת 1994/95 הודחה מכבי ת"א בסיבוב השני של הגביע למחזיקות ע"י ורדר ברמן הגרמנית לאחר 2-0 בסיכום שני המשחקים. עונה לאחר מכן הצהובים ניסו שוב להעפיל לליגת האלופות והגיעו קרוב לעשות זאת, אך הפסד 2-1 בסיכום לשני המשחקים לגראסהופרס נתן לשוויצרים את הכרטיס לשלב הבתים.

גם בעונה שלאחר מכן נמנעה הדרך של מכבי לליגת האלופות לאחר הדחה בידי פנרבחצ'ה החזקה מטורקיה. הצהובים נשרו לגביע אופ"א ונתקלו ביריבה קשה נוספת, טנריפה שהדיחה אותם מהמשך המשחקים באירופה. בעונת 1998/99 הצהובים עברו את ז'לגיריס קובנה במקודמות גביע אופ"א אך לא הצליחו לעבור את לאנס שניצחה 4-3 בסיכום שני המשחקים.

בעשור זה הקבוצה התברכה בשחקנים כגון: אמיר שלח, האחים גדי ואלון ברומר, נועם שוהם, מאיר מליקה וניר סביליה, כאשר אלה שהובילו בגאון את הקבוצה היו הקפטן ניר קלינגר, אמן הבעיטות החופשיות, איציק זוהר ואחד השחקנים הגדולים של הקבוצה אי פעם, אבי נמני. בשנת 1997 התפרקה קבוצת "מופת" ואת השליטה במועדון לקח לוני הרציקוביץ' .

שנות
2000

המילניום השני התחיל בצורה טובה מאוד עם שני גביעים ברציפות, תחת המאמן ניר לוין, תוך כדי הצגת כדורגל התקפי במיוחד. הראשון מביניהם הגיע בעונת 2001/01 בה מכבי ת"א אמנם סיימה במקום הרביעי בליגה, אך כבשה הכי הרבה שערים, 71. זכור במיוחד הניצחון 0-7 על בית"ר ירושלים לקראת סיום העונה והעשירייה שהנחילה הקבוצה לרשת עירוני ראשון לציון. ההתקפה הפוריה של הצהובים עזרה לה גם להגיע למפגש מרגש עם נשיא המדינה לאחר ניצחון 0-3 על מכבי פ"ת בגמר הגביע.

העונה שלאחר מכן תיזכר בעיקר עקב רגע הטראגי שהתרחש במהלך משחק מכבי ת"א נגד בית"ר ירושלים ב-26 בינואר 2002. מגן הקבוצה, מני לוי, התמוטט במרכז המגרש ללא קשר למהלך המשחק. אחרי כמה רגעים לוי התרומם על רגליו, התמוטט שוב ובסיס לשונו צנח. דקות ארוכות טופל מני לוי על כר הדשא ולאחריהם הובהל לביה"ח, דבר שהביא לסיום המשחק. בהמשך טופל לוי במשך כמה שנים בבית לוינשטיין ברעננה, עד שהועבר לחזקת המשפחה במצב של צמח. במועדון התקבלה החלטה לפיה החולצה עם המספר 12, אותה לבש לוי, לא תוענק לאף שחקן אחר.

בהמשך של אותה עונה הצליחו שחקני מכבי ת"א להתאושש מהמקרה המצער ולזכות בגביע שני ברציפות. הצהובים גברו על האלופה באותה עונה, מכבי חיפה בדו קרב מהנקודה הלבנה לאחר 0-0 בתום 120 דקות. שנה לאחר מכן זכתה הקבוצה באליפות דרמטית בזכות הפרש שערים עדיף על זה של מכבי חיפה. ערב מחזור הסיום החניכים של ניר קלינגר הוליכו את טבלת הליגה בזכות הפרש שערים עדיף. עד המחצית מכבי חיפה כבר הוליכה באשדוד 0-5, בזמן שהצהובים עדיין חיפשו שער ראשון מול הפועל פ"ת. במהלך המחצית השנייה הקבוצה כבשה שלושה שערים וקבעה כי צלחת האליפות חוזרת לקרית שלום.

ההישג המשמעותי ביותר של מכבי ת"א בעשור הזה היה בעונת 2004/05 עם העפלה לשלב הבתים של ליגת האלופות. הצהובים עברו בשלב הפלייאוף את פאוק סלוניקי והיו לקבוצה השנייה אחרי מכבי חיפה שנתיים קודם לכן שמצליחה להעפיל לליגת האלופות. בשלב הבתים חיכו למכבי ת"א שלוש ענקיות אירופיות בדמות באיירן מינכן, יובנטוס ואייאקס. הצהובים הצליחו לסיים את שלב הבתים עם ארבע נקודות לאחר ניצחון ביתי על אייאקס ותיקו עם יובנטוס. בסיום אותה עונה הפכפכה הצהובים סיימו במקום השמיני, אך זכו שוב בגביע המדינה עם ניצחון בדו קרב מהנקודה נגד מכבי הרצליה לאחר 2-2 בתום 120 דקות.

לאחר הזכייה השלישית בגביע המדינה בחמש עונות, נקלעו הצהובים לתקופה רעה והשאירו את הבמה לקבוצות אחרות בליגה ובגביע. זכורה בעיקר עונת 2005/06 שזכתה לכינוי "עונת הגלקטיקוס" עם אייל ברקוביץ, ג'ובאני רוסו ואבי נמני ביחד. למרות הסגל המבטיח הקבוצה לא הצליחה להראות יכולת גבוהה וסיימה מחוץ לחלק העליון של הטבלה. בעונת 2010/11 זכו הצהובים לרגע של נחת באירופה עם ניצחון 0-1 בגומלין על אולימפיאקוס החזקה מיוון במוקדמות האירופה ליג. הניצחון העניק למכבי ת"א הזדמנות להעפיל לשלב הבתים עם מפגש כפול נגד פאריס סן ז'רמן. הפסד 2-0 במשחק הראשון מנע את השלמת המשימה למרות ניצחון 3-4 במשחק גומלין מרתק. גם בעונה שלאחר מכן הצהובים זכו בניצחון מפורסם על קבוצה יוונית, פנאתינייקוס שהובסה בבלומפילד 0-3 במוקדמות האירופה ליג. בעונה הזו מכבי ת"א דווקא הצליחה להגיע לשלב הבתים של האירופה ליג אותו סיימה עם שתי נקודות בבית עם בשיקטאש, דינמו קייב וסטוק סיטי.

בעונת 2012/13 הצליחה מכבי ת"א לשים סוף לשנים הרעות בליגה עם זכייה ראשונה באליפות לאחר עשר שנים. תחת המאמן הספרדי, אוסקר גארסיה הצהובים שלטו ללא עוררין בליגה וזכו בתואר עם 13 נקודות יתרון על פני המקום השני. מכבי סיימה עם ההתקפה הטובה בליגה (78 שערים) וההגנה שספגה הכי מעט שערים (30). אלירן עטר (22 שערים), מהראן ראדי (8 שערים ו-11 בישולים), מואנס דבור (10 שערים) ושחקני הרכש שהגיעו בינואר, ראדה פריצה (8 שערים) וערן זהבי (7) תרמו למאמץ ההתקפי. בהגנה מי שנתנו את הטון היו צמד הבלמים איתן טיבי וקרלוס גארסיה ביחד עם השוער וינסנט אניימה.