הכדורים הארוכים של פיוניק
במשחק הראשון היה ניתן לזהות שוני די גדול בסגנון המשחק של שתי הקבוצות, כאשר פיוניק השתמשה בכדורים ארוכים רבים ולמעשה ויתרה על הנעת כדור מסודרת לטובת הגעה מהירה לאיזור המסוכן. בעוד שחקני מכבי מסרו 97 מסירות קצרות (0-10 מטרים) לפיוניק היו רק 36 כאלה. מהעבר השני, הארמנים מסרו לא פחות מ-50 מסירות למרחק שעולה עם 40 מטרים (לעומת 37 של מכבי). המרחק של מסירה ממוצעת של פיוניק היה 25.8 מטרים בעוד במכבי הממוצע עמד על 19.7 מטרים.
נתון שמחזק את הסטטיסטיקה הזו הוא שילוב המסירות בין השוער דראגוייב לחלוץ קונאטה שהיה שילוב המסירות החמישי הכי שכיח בפיוניק. 7 פעמים הוציא השוער כדור ארוך אל עבר החלוץ שניצב בחלק המגרש של מכבי או באיזור עיגול האמצע.
בסופו של דבר, ועל אף השוני בסגנון המשחק, מכבי שלטה על הדשא והדבר התבטא במסירות מפתח רבות יותר, אחד הנתונים החשובים בכדורגל כיום. בעוד שחקני פיוניק מסרו 3 מסירות מפתח מדוייקות מתוך 5 ניסינות, השחקנים של ולדימיר איביץ' דייקו ב-7 מסירות מפתח מתוך 10.
איש המפתח בהגנה הארמנית
למרות השליטה של מכבי במשחק הראשון (החזיקה בכדור ב-68 אחוזים מהזמן) פיוניק הצליחה להחזיק מעמד ולשמור על שער נקי. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא הבלם הרוסי מקסים ז'סטוקוב (מספר 66), שנהנה מנתונים סטטיסטיים מרשימים והוביל את משחק ההגנה של הארמנים.
הבלם היה מעורב ב-14 תיקולים וניצח ב-10 מהם. בקרבות האוויר המאזן שלו עמד על 4 מ-6 ואילו בתיקולים על הקרקע 6 מ-8. בנוסף הוא גם חטף 6 כדורים ופעם מסירה שלו גם הפכה למסירת מפתח.
האיומים הבולטים בחלק הקדמי
ההתקפה של פיוניק אמנם לא הצליחה למצוא את הרשת, אך למרות זאת אפשר לסמן את אנשי המפתח שלה. החלוץ קונאטה (מספר 11) הצליח לייצר 3 איומים (אחד למסגרת) על השער של פרדראג ראיקוביץ'. מאזן זהה היה גם לשחקן הכנף השמאלית אליק ארקליאן (מספר 18), שהיה פעיל בחלק הקדמי לא רק עם בעיטות לעבר השער אלא גם עם דריבלים שביצע. במשחק הראשון היו לו 4 דריבלים מוצלחים מתוך 7 בסך הכל – הכי הרבה בפיוניק.
