עוז צמח ז“ל נפל בקרב בעינתא – בינת ג'בל בדרום לבנון. ביום שבת יח' באב תשס"ו (12.8.2006) בעת שפיקד על צוות טנק. עוז אהב את החיים ואת הטבע, הוא רכש מיומניות בתחומי הספורט השונים והיה נחוש לשרת כחייל קרבי ולתרום מיכולותו ומכישוריו למדינת ישראל. הטנק של עוז וצוותו ספג פגיעה ישירה רבת עוצמה, עוז ושלושת חבריו נהרגו במקום. המשימה האחרונה בחייו הוקדשה להצלת חיים תוך גילוי עוז, אומץ לב וגבורה הראויים להערכה. כל זאת תחת אש אויב מסיבית לאור יום.
אקדמיית הנוער של המועדון ממשיכה להנציח את שמו על עוז כבר שנים רבות כאשר קבוצת ילדים ג' דרום נושאת את שמו, מכבי תל אביב ׳עוז׳. גם עסק בצעירותו בספורט, עד לשירותו הצבאי הוא שיחק כדורסל בקבוצת מכבי רעות, צבעיה צהוב כחול בדיוק כמו קבוצת הכדורגל עליה גדל יחד עם משפחתו, מכבי תל אביב.
תחילת דרכו הצבאית
עוז היה נחוש לשרת בצה״ל ביחידה קרבית ולתרום מיכולתו ומכישוריו למדינת ישראל. לקראת גיוסו עבר בהצלחה מבדקים ואף ביצע גיבוש לקורס טיס, אמרו לו ״תגדל ונזמן אותך בעתיד״. הוא לא היה מוכן להמתין וניסה להתקבל לקומנדו הימי. לעוז הייתה אפשרות ללמוד רפואה במסגרת עתודה צבאית, אך הוא בחר להתגייס לצה״ל. עוז התגייס ב-28 במרץ 2004 לחיל השריון. הוא אהב מאוד את הטנק ועוצמתו, שאיפתו הייתה להיות מפקד טנק. כצפוי הגשים שאיפה זו וזאת במסגרת גדוד 53 בחטיבה 188.
עוז זכה להערכה רבה ממפקדיו, פקודיו וחבריו ליחידה ולחיל השריון בשל אישיותו, נסיונו המקצועי והמבצעי והסגנון המיוחד בו מילא את תפקידו במסגרת הצוות והפלוגה. כשהיה בתעסוקה מבצעית עם יחידתו בגזרת מגוריו מכבים-רעות, פרצה מלחמת לבנון השנייה ועוז נקרא עם יחידתו להילחם בדרום לבנון במסגרת מבצע ״שינוי כיוון״, שלימים נקרא מלחמת לבנון השנייה.
לאחר אימונים והערכות מבצעית גדוד 53 נכנס ללחימה בדרום לבנון. ביום שלישי ה-8 באוגוסט 2006, לאחר מספר ימי לחימה, עוז התקשר להודיע לאביו שהגדוד נכנס לכמה ימים לדרום לבנון וללא הטלפונים הניידים, כך שלא יוכל להתקשר. אביו של עוז אמר לו: ״עוז אל תהיה גיבור, שמור על עצמך ועל הצוות״. עוז ענה: ״אל תדאגו יש לי את הטנק והצוות הכי טובים בחטיבה״. אלו היו המילים האחרונות שמשפחתו שמעה ממנו.
האו"ם ומועצת הביטחון החליטו על הפסקת אש ביום שישי, ה-11 באוגוסט 2006 וממשלת ישראל אימצה את הפסקת האש ביום ה-31 למלחמת לבנון השנייה. במקביל מתקבלת החלטה של הקבינט לצאת למבצע "שינוי כיוון 11" במטרה להשתלט על שטחים בעומק דרום לבנון עד לקו נהר הליטני לקראת הפסקת האש המתגבשת. כוחות חי"ר התקדמו רגלית, חלקם הונחתו ממסוקים והגיעו לשטחים במרחב דרום לבנון עד לאזור הליטני.
גדוד טנקים 53, הגדוד של עוז, היה ב“מגנן" בעינתא, בפאתיה הצפוניים של העיירה בינת ג׳בל ולא ידע כלל על הפסקת האש המתגבשת. צה"ל קידם כוחות טנקים לעומק השטח וביניהם את גדוד 53 כאשר משימת הגדוד הייתה להגיע לאזור שקיף א-נימל ולתפוס שטחים שולטים כדי לחפות על כוחות החי"ר במרחב.
שבת, 12.8.2006, היום ה-32 של המלחמה. מפקד הגדוד מקבל פקודה ממפקד האוגדה לנוע באור יום לכיוון שקיף א-נימל, ללא סיוע ארטילרי או מסוקים וללא אבטחת אגפים וללא מיסוך בעשן. הדרך היתה דרך הררית, צרה ומאוד קשה לתנועה. חיזבאללה שהיה ממוקם באותה עת בשתי "שמורות טבע" שהיו ידועות באזור כפר כונין, וכללו עמדות טילי ״קורנט״ ששלטו בתצפית ובאש על המרחב ועל הדרך של הגדוד בטווחים קצרים. פלוגה א' הובילה, אחריה מפקד הגדוד ואחריו נעה פלוגה ג‘. בשלב מסוים, בזמן תנועת פלוגה א' בציר, מחבלי החיזבאללה מבחינים בטנקים הנעים על הציר ופותחים באש תופת של טילי "קורנט". מפקד הפלוגה מזהה שיורים עליו ושמזנבים בטנקים האחרונים בסדר הפלוגתי. הוא נותן פקודת "היחלצות לפנים" (כלומר, תנועה מהירה קדימה). הטנקים של פלוגה א' וטנק המג"ד מצליחים לצאת מאזור הסכנה ללא פגע.
פלוגה ג' שנעה בעקבות פלוגה א', נכנסת לאזור המטווח. חיזבאללה שמזהה את הכוח יורה אש תופת של טילים על הטנקים הראשונים של הפלוגה. מפקד הפלוגה מזהה שיורים עליו אש תופת נותן פקודת "היחלצות לפנים“. במקביל תוך כדי ביצוע הפקודה, מתקבל דיווח שהטנק השלישי בסדר התנועה, טנק 3א' הטנק לפני הטנק של עוז, נפגע בצריח. מפקד הטנק נפצע וחדל מלתפקד כמו – כן התותח נפגע ויצא מכלל פעולה. צוות טנק 3א‘ מפנה את מפקד הטנק הפצוע למסדרון אחורי בתוך הטנק. הטען קשר של טנק 3א׳, מחליף את המפקד ולוקח פיקוד על הטנק, אך מתקשה להפעילו ולחלצו. מפקד הפלוגה נותן פקודה "היחלצות לאחור“ שמשמעותה לחזור למקום המוגן ממנו יצאו. תוך כדי ביצוע הפקודה, טנק המ"פ נופל לשיפוע צד על בית ופורס פריסה פנימית ויוצא מכלל פעולה.
חילוץ טנק 3א'
עוז שמבין את תמונת הקרב, מבחין במצבו של טנק 3א' שמתקשה להיחלץ לאחור ושאינו מסוגל לייצר אש, מחליט לא לבצע את פקודת הנסיגה ונשאר בשטח תחת אש תופת של טילים כדי לחלץ את צוות 3א‘. יתרת הטנקים שהיו אחרי עוז ביצעו את פקודת ההיחלצות לאחור ועוז נשאר לבד. עוז שהיה חד ראיה מזהה את מקורות הירי של החיזבאללה, ותוך כדי ביצוע החילוץ וההצלה מורה לתותחן ינון ניסן ז“ל ולטען קשר הרן לב ז״ל לייצר אש שוטפת ושלא יחכו לפקודה כדי להוריד לחיזבאללה את הראשים ובכך למנוע פגיעה בהם. עוז ידע שאסור לטנק עמוד במקום מבלי לזוז יותר מ 21 שניות – הזמן שלוקח לטיל להגיע מהשיגור ועד למטרה, הוא מנחה את הטען קשר בטנק 3א ומכוון אותו לאחור למקום מבטחים תוך שהוא מחפה עליו. תוך כדי התנועה לאחור, עוז מזהה מחפורת בצלע ההר, סוג של עמדה טבעית המאפשרת לו להיכנס עם הטנק ולהיות מוגן מהאגפים ומאחור ולפנות את ציר התנועה הצר למעבר טנק 3א'. עוז נכנס לעמדה והמשיך לייצר אש מסיבית לעבר החיזבאללה כדי לחפות ולחלץ את טנק 3א'.
בשלב מסוים טנק 3א' מתקרב מאד לטנק של עוז ועצר לפני הטנק של עוז, עוז מסביר בעל פה לטען קשר של 3א' ומנחה אותו מה לעשות ולאיזה כיוון לנוע. בשלב זה עוז מפסיק את הירי כדי לא לפגוע בטנק 3א׳ שעומד לפני קנה הטנק של עוז. מחבלי החיזבאללה מנצלים את הפוגת הירי כדי להרים ראש ומבחינים בטנק 3א שעומד חשוף לכל אורכו ומכוונים אליו טיל. טנק 3א ממשיך בתנועה לכיוון המגנן כשעוז ממשיך לחפות עליו. טנק 3א מגיע בהצלחה למגנן ומפקד הטנק הפצוע מקבל טיפול רפואי. עוז מדווח בקשר "קודקוד כאן 3ב' סוגר בתנועה סוף“ אלו היו מילותיו האחרונות. המשמעות – סיימתי את קרב החילוץ וההצלה ואני בדרך חזרה לכיוון המגנן ממנו יצאתי. עוז מחלץ את חבריו, למרות שקיבל פקודה לסגת.
מאוחר יותר ועדיין באור יום, סגן מפקד הפלוגה, יוצא בצורה מאובטחת בליווי דחפור D-9 כדי לחלץ את טנק המ"פ התקוע. מפעיל הדחפור שנע אחרי הסמ"פ מסב את תשומת ליבו לטנק בוער בצד הדרך. סגן מפקד הפלוגה מבצע נוהל "ירוק בעיניים“, שמשמעותו בדיקת קשר עם הטנקים של הפלוגה. עוז מפקד טנק 3ב' לא עונה. סגן מפקד הפלוגה יורד מהטנק ומגיע לטנק של עוז ומגלה את הגרוע מכל – עוז נמצא ללא רוח חיים כ-15 מטרים מחוץ לטנק. הטען קשר, סמ"ר הרן לב ז"ל, התותחן, סמל ינון ניסן ז"ל, והנהג, סמ"ר דן ברוייר ז"ל, נהרגו מפגיעה ישירה של טיל נ"ט, ככל הנראה זמן קצר אחרי שעוז וידא את היחלצות הטנק 3א'. למעשה היו אלו הקורבנות האחרונים של המלחמה הארורה.
על קרב הגבורה הוענק לעוז צל“ש מפקד פיקוד צפון. עוז הציל את חבריו והם בחיים. הוא למעשה יצק תוכן משמעותי למושג "רעות עד חירוף הנפש״.
זוכרים את עוז – מכתב מאביו חיים צמח
