ג'רי בית הלוי

עונות: 1956-57, 1964-65, 1963-64, 1955-56, 1954-55, 1953-54, 1951-52, 1949-50

ג'רי בית הלוי זכור כאחד האנשים החשובים בהיסטוריה של מכבי תל אביב כאשר תרומתו בלטה במגרש וגם מחוצה לו כשעמד על הקווים. לא הרבה יודעים כי שמו המקורי של האיש המזוהה יותר מכל עם המועדון הוא בכלל משה. בית הלוי נמנה על סגל שחקני הקבוצה שיצא לסדרת משחקים בארה"ב במהלך שנות החמישים ובסך הכל זכה כשחקן במועדון בשלוש אליפויות ושני גביעי מדינה עד לעונת 1945. החלוץ הנמוך של מכבי תל אביב בשנות השלושים אמנם היווה אחד מעמודי התווך המועדון באותן שנים אבל עשה לו שם בעיקר כמאמן אגדי במכבי.

ג'רי היה מאמן עתיר בהישגים וזכור כמי שהצעיד בגאון את "תור הזהב" של שנות החמישים עם שייע גלזר, אברהם בנדורי, יוסף גולדשטיין ושאר כוכבי המועדון והנבחרת. בית הלוי נטל את שרביט האימון לאחר פרישתו של מאמן גדול אחר, אגון פולאק והוביל את מכבי ת"א לשלוש אליפויות וארבעה גביעים. תחילה זכה המאמן באליפות עונת 1949/50, לאחר מכן דאבל בעונת 1953/54, גביע ב-1954/55, אליפות נוספת ב-1955/56 ושני גביעים ב-1963/64 ו-1964/65, עונתו האחרונה במועדון.

המאמן האגדי השאיר אחריו מורשת מעונותיו האחרונות בקבוצה כאשר היה זה שהעלה לקבוצה הבוגרת שחקנים כמו גיורא שפיגל, צביקה רוזן ומיקו בלו שזכו לכינוי "תינוקות ג'רי". בית הלוי שימש כמאמן במכבי ת"א משנת 1949 עד 1965 עם גיחה קצרה בהפועל תל אביב ומינוי מכובד כמאמן נבחרת ישראל. בית הלוי שימש כמאמן הנבחרת במהלך מוקדמות גביע העולם של 1954 וביחד עם שני משחקי ידידות רשומים לזכותו שישה משחקים כמאמן נבחרת ישראל. במהלך עונת 1967 מונה בית הלוי ליושב ראש מכבי תל אביב וזכורה במיוחד ההחלטה שלו להעתיק את משחקי הבית של הקבוצה לאצטדיון בלומפילד כדי להגביר את המכירות מכרטיסים.