אחת מאגדות מכבי תל אביב ושם שתמיד יהיה מזוהה עם הצלחה במכבי תל אביב הוא יצחק שניאור. כשחקן הגנה שניאור הצליח לבלוט בצורה יוצאת דופן ולבטח הוא אחד משחקני ההגנה הטובים שצמחו במכבי ת"א בפרט ובישראל בכלל לאורך השנים. שניאור נולד ב-1925, עלה ארצה מפולין בשנת 1933 והחל את הקריירה המפוארת שלו במכבי ת"א בשנת 1948, מיד עם סיום מלחמת העצמאות אחרי שכבר הספיק לשחק במדי בית"ר תל אביב ואף לזכות עמה בגביע המדינה.
שניאור היה בורג חשוב בקבוצה המצליחה שהייתה למכבי ת"א בשנות החמישים. קבוצה זו הייתה משופעת בשחקני התקפה מהגדולים שהיו במכבי ת"א אך שניאור מנגד עזר לשמור על יציבות בחלק האחורי. השילוב של הגנה חזקה בעזרתו של שניאור והתקפה איכותית עזר למכבי ת"א לזכות בתארים רבים בשנים אלה. לזכותו של שניאור ארבע אליפויות ושני גביעים במדי מכבי ת"א שהייתה הקבוצה האחרונה שלו כשחקן. כיאה לבלם ברמתו, לשניאור עבר גם במדי נבחרת ישראל בה הופיע 14 פעמים ואף כבש שער אחד.
אחרי פרישתו עסק שניאור באימון ואף קיבל את משרת המאמן הראשי במכבי תל אביב בשתי קדנציות שונות בשנות השבעים והשמונים. הקדנציה הראשונה של שניאור כמאמן הסתיימה עם אליפות בעונת 1971/72 בה הפסידה מכבי ת"א בשלושה משחקים בלבד והקדימה את בית"ר ירושלים. לקראת סוף שנות השמונים קיבל שניאור את ההכרה האולטימטיבית כמאמן, משרת האימון בנבחרת ישראל, בצוותא עם יענקל'ה גרונדמן.
השניים זכו לכינוי המפורסם "ש.ג" המייצג את שמות המשפחה של השניים והיו קרובים מאוד להעלות את ישראל למונדיאל 1990. נבחרת קולומביה מנעה משניאור את התענוג בשלב הפלייאוף והמאמן המשיך להוביל את הנבחרת ביחד עם גרונדמן עד 1992, קדנציה שנמשכה כארבע שנים.
תמונה - ארכיון ההתאחדות לכדורגל
