רזניק היה מראשוני הסמלים של מכבי ת"א בתקופה שאחרי קום המדינה וחלק בלתי נפרד מהקבוצה הגדולה של שנות החמישים. רזניק החל את הקריירה שלו כשחקן התקפה, אך הוסט להגנה למרות שלא אהב זאת ונטייתו הטבעית הייתה לעלות להתקפה בכל הזדמנות. רזניק הפך למגן מודרני באותה תקופה, מגן בעל טכניקה טובה שתורם רבות בשני צידי המגרש. רזניק עבר בהצלחה את המסלול בקבוצות הנוער וערך הופעת בכורה בבוגרים בנובמבר 1951 בניצחון 0-6 על הפועל רמת גן. בסיום אותה עונה חגג רזניק תואר אליפות ראשון במדי מכבי ת"א בעונתו הראשונה כשחקן בוגרים.
רזניק התאקלם בעמדתו החדשה ככל שחלף הזמן ובעונת 1953/54, כאשר מקומו בהרכב היה כבר מובן מאליו הוא חגג דאבל עם מכבי ת"א. המגן היה חלק חשוב בקבוצה שספגה 11 שערים בלבד כל העונה בליגה וגברה על מכבי נתניה בגמר הגביע עם 0-4 חלק. מאוחר יותר רזניק הוסט שוב, הפעם לתפקיד הבלם וגם בו שיחק בהצטיינות יתרה. רזניק היה חלק ממסעות הקבוצה לחו"ל, דבר שהיה נהוג באותה תקופה. רזניק ומכבי ת"א שיחקו נגד קבוצות רבות מאירופה והמגן הפגין בהצלחה את כישוריו המגוונים גם במשחקים אלה.
בארץ רזניק המשיך לאסוף תארים עם מכבי ת"א כאשר בסך הכול לזכותו ארבע אליפויות (1951/52, 1953/54, 1955/56, 1957/58) וארבעה גביעים (1953/54, 1954/55, 1957/58, 1958/59). במדי נבחרת ישראל רשם רזניק 7 הופעות בהן כבש שער אחד בניצחון 0-4 על אירן במשחקי אסיה 1958. זכורים גם המפגשים שלו עם ג'ון צ'ארלס האגדי מנבחרת ווילס, אחד השחקנים הטובים בעולם באותה תקופה שהתקשה להתמודד עם רזניק. בראשית שנת 1963 הכריעה את רזניק פציעה ובסיומה של קריירה מפוארת השחקן המגוון פרש ממשחק פעיל ופנה לאימון.
תמונות - ארכיון ההתאחדות לכדורגל
