קלמי סבן, מגן ימני ישראלי, גדל במכבי נתניה ועשה את עונתו הראשונה בבוגרים בשנת 1998. לאחריה המשיך עוד שתי עונות במדי הקבוצה מעיר היהלומים. בשנת 2001 קיבל סבן הזדמנות להוכיח את עצמו אצל דרור קשטן והפועל תל אביב שאת מדיה לבש במשך שלוש עונות. רק בעונתו האחרונה בקבוצה האדומה של העיר תל אביב קיבל קלמי סבן מקום קבוע בהרכב ולאחר אותה עונה מצא את מקומו בהפועל פתח תקווה. עם הגעתו למלאבסים זכה סבן גם להופעתו הראשונה במדי נבחרת ישראל (4.9.04 מול נבחרת צרפת). בסיום העונה הבודדת בה שיחק במדי הפועל פתח תקווה זכה בגביע הטוטו ולאחר מכן עבר למכבי חיפה שם טעם לראשונה את טעמה של אליפות.
סבן המשיך בתהליך ההתקדמות ההדרגתי שלו והתחנה הבאה הייתה סטיאווה בוקרשט הרומנית אליה הצטרף בעונת 2006/07. למעשה במקום לנסות ולהעפיל עם מכבי חיפה לליגת האלופות עשה זאת במדי הקבוצה הרומנית שהצליחה להגיע לשלה הבתים. סבן שותף במשחקים אלה כאשר בין השאר התמודד מול ריאל מדריד הגדולה אך למרות כל זאת סיים את דרכו ברומניה אצל סטיאווה בוקרשט ובעליה השנוי במחלוקת, ג'יג'י בקאלי וחזר הביתה לקבוצת נעוריו, מכבי נתניה.
סבן שיחק בקבוצת הבית שלו במשך שלוש עונות נוספות עד אשר עבר למכבי תל אביב בקיץ שלפני עונת 2010/11. קלמי סבן שותף ב-21 משחקי ליגה ושישה משחקי גביע הטוטו בעונתו הראשונה בהם כבש שער אחד, בדרבי מול הפועל תל אביב. בנוסף להופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית של ישראל ב-2004 סבן הופיע עוד 24 פעמים במדים הכחולים-לבנים וכבש שער רשמי מול מולדובה במוקדמות מונדיאל 2010.
מנחם (מיקו) בלו, ששיחק במכבי תל אביב בשנות ה-60 וה-70, זכור כאחד מהמגנים השמאליים הטובים ביותר ששיחקו בקבוצה ובישראל בכלל. בלו הצטרף למועדון בגיל 12 וערך את הופעת הבכורה שלו בבוגרים בפברואר 1964, בהיותו בן 16 וחודשיים בלבד במשחק גביע המדינה נגד הפועל קריית אונו. המשחק הזה החל את המסע של בלו ומכבי ת"א עד לזכייה בגביע המדינה כאשר בלו לקח חלק בכל משחקי הקבוצה במפעל. בלו המשיך להציג יכולת גבוהה ויציבות גם בעונה לאחר מכן וסייע למכבי ת"א להניף גביע שני ברציפות.
בלו היה זכור כמגן שיודע לעצור שחקנים אך בדרך מדויקת והגונה וב-17 שנותיו כשחקן כמות מועטה מאוד של כרטיסים נשלפה לחובתו. כמות התארים של בלו בקבוצה היא חסרת תקדים עם חמש אליפויות, חמישה גביעי מדינה ופעמיים אליפות אסיה לקבוצות. בלו היה שותף באחת התקופות הטובות והמשמעותיות בהיסטוריה של מכבי ת"א בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. זה החל עם גביע המדינה ב-1966/67, המשיך עם אליפות העונה הכפולה של 1966/68, גביע אסיה עונה לאחר מכן, אליפות ב-1969/70 וגביע אסיה נוסף ב-1970/71.
בלו שיחק בכל משחקי גביע אסיה הראשון בו זכו הצהובים והיה חלק מהניצחון 0-5 הבלתי נשכח בדרבי של עונת האליפות של 1969/70. את כל הקריירה שלו עשה בלו במדי מכבי ת"א עד אשר פרש ממשחק ב-1982. 18 שנים רצופות בקבוצה אחת של מגן שעזר לייצב את ההגנה של מכבי ת"א ולהוביל אותה לתקופות יפות מלאות תארים. במדי הנבחרת הלאומית שיחק בלו 57 משחקים, בין היתר בטורניר האולימפי מקסיקו 1968 ובמשחקי גביע העולם במקסיקו 1970.
אל הכדורגל הגיע גולדשטיין בעקבות אחיו הבכור חיים (על שמו קרויה קבוצת מכבי "חיים"), שנפל במלחמת העצמאות. דרכו במכבי תל-אביב החלה בקבוצת מכבי "מתתיהו", שלא שיחקה בליגה, ולאחר-מכן בקבוצת מכבי "אברהם" כחלוץ מרכזי בשנה 1947-1946.
כבר בהיותו בן 15 שנים שיחק במשחקי אימון בקבוצה הבוגרת, שבה השתלב ב-16 ביולי 1949 במשחק נגד הפועל רמת-גן בו ניצחו הצהובים 2:3. גולדשטיין השתלב כמחליף במחצית השנייה כקיצוני שמאלי. עם הזמן השתלב בהרכב הראשון החל מ-1950 בעת מסעה של הקבוצה לתורכיה, בתפקידו כמקשר ימני וכחלק מהחמישיה המובילה, שבשלב מסויים היוותה גם את החמישיה המובילה של נבחרת יש
אל. עם מסע מכבי ישראל לאנגליה ב-1954, נשאר יחד עם יוסל'ה מירמוביץ, ושניהם שיחקו בקבוצת החובבים "וינגייט". השניים אף נבחרו לשחק בנבחרת החובבים של לונדון.
בשנים 1957-1955 שיחק בקבוצת ה"ריינג'רס" הדרום-אפריקנית והפך לשחקן החצי מקצועני הראשון בארץ. עם חזרתו לארץ השתלב שוב בקבוצה ובנבחרת ישראל. בעת ששיחק בדרום-אפריקה צורף למסעה של מכבי תל-אביב לארצות-הברית וקנדה.
על אף שהותו מחוץ לגבולות המדינה, מעולם לא עזב את מכבי, ומעולם לא נכנס להסגר. הוא שיחק בקבוצה עד סוף עונת 1962-1961. לאורך השנים אימן כדורגל בקבוצות שונות, ואת דרכו זו סיים במכבי תל-אביב בשנים 1990-1987, כאשר אימן בקבוצת ילדים מכבי "משה", ושתי קבוצות נערים.
"Sed ut perspiciatis unde omnis iste natus error sit voluptatem accusantium doloremque laudantium, totam rem aperiam, eaque ipsa quae ab illo inventore veritatis et quasi architecto beatae vitae dicta sunt explicabo. Nemo enim ipsam voluptatem quia voluptas sit aspernatur aut odit aut fugit, sed quia consequuntur magni dolores eos qui ratione voluptatem sequi nesciunt. Neque porro quisquam est, qui dolorem ipsum quia dolor sit amet, consectetur, adipisci velit, sed quia non numquam eius modi tempora incidunt ut labore et dolore magnam aliquam quaerat voluptatem. Ut enim ad minima veniam, quis nostrum exercitationem ullam corporis suscipit laboriosam, nisi ut aliquid ex ea commodi consequatur? Quis autem vel eum iure reprehenderit qui in ea voluptate velit esse quam nihil molestiae consequatur, vel illum qui dolorem eum fugiat quo voluptas nulla pariatur?"
ניר לוין כמנהלה המקצועי של מחלקת הנוער מאז 2008 ובמשך תקופתו מחלקת הנוער המשיכה לצבור תארים ולגדול במספר הקבוצות והשחקנים. הקריירה של לוין במכבי ת"א החלה 8 שנים לפני כניסתו לתפקידו הנוכחי, כמאמן ראשי של קבוצת הבוגרים בעונת 2000/01. לוין החליף את שלמה שרף מעט לאחר תחילת העונה והמשיך עם הקבוצה לזכייה בגביע המדינה כאשר עונה לאחר מכן הוביל את מכבי ת"א לזכייה נוספת בגביע.
לוין עזב לאחר הזכייה השנייה בגביע המדינה וחזר למועדון כמאמן בשלהי עונת 2007/08 שלאחר סיומה מונה לתפקידו הנוכחי במחלקת הנוער. גם במהלך תקופתו כמנהל מקצועי במחלקת הנוער לא זנח לוין את מקומו על הקווים במשחקי הקבוצה הבוגרת. בעונת 2009/10 שימש כעוזר מאמן לאבי נמני ובשלהי עונת 2011/12 נתבקש על ידי המועדון לקחת את המושכות לקדנציה שלישית כמאמן מכבי ת"א. עם סיום העונה חזר לוין להתרכז במשימותיו במחלקת הנוער.
כשחקן לוין מוכר כאחד הבולטים בעשור של שנות ה-80 כאשר את עיקר שנותיו עשה בהפועל פתח תקווה בה רשם מעל 200 משחקי ליגה וכבש 93 שערים. לאחר שנים טובות בקבוצה מהמלאבס לוין גרר התעניינות מקבוצת גנט הבלגית ולאחר עונה אחת חזר לישראל ולהפועל פ"ת, בני יהודה ועוד עד אשר פרש ממשחק ב-1995.
