עונת סדירה של קבוצת כדורגל מלווה בלא מעט עליות ומורדות. עונת 2001/2 של שחקני מכבי תל אביב היא ללא ספק אחת העונות עם הכי הרבה קשיים ושמחות שהתמודדה קבוצה במשך העונה, אשר תזכר לעד בגלל ההתמוטטות של מני לוי באיצטדיון טדי.
14 שנים חלפו מאז אותו רגע קשה ב-26/01/2002 בו התמוטט לוי על כר הדשא בבירה. אחד הסממנים הגדולים של אותה עונה הייתה ההתייצבות הבלתי נתפסת של השחקנים, אנשי המועדון והאוהדים לצידו שלו לוי. בכל משחק הוזכר לוי, כשהשיא הגיע בגמר הגביע של אותה עונה, כשהצהובים פגשו את מכבי חיפה באיצטדיון רמת גן עם משימה אחת – להביא למני את הגביע.
ניר לוין שאימן באותה עונה סיפר על החוויות הקשות שחוו:
"זו הייתה באמת עונה טעונה רגשית. ההתמוטטות של מני בירושלים והבעיות שהיו באותה עונה היו מורכבים וקשים לכל המערכת".
לוין נזכר ברגעים שהוביל לאותו גמר הגביע: "הקבוצה התחילה לשחק טוב לקראת סוף העונה ובחצי גמר גביע המדינה ניצחנו את הפועל פתח תקווה 1:5 והגענו לגמר, שם פגשנו את מכבי חיפה של אותה עונה עם ההרכב אוליהכי חזק שהיה לחיפה אי פעם". לוין זוכר היטב את המשחק, אך גם לא התקשה לתאר את הקושי שליווה את החגיגות: "שמחנו בזכייה אבל היה משהו עצור בעקבות המקרה של מני. זו לא הייתה אותה חגיגה שהייתה אשתקד. עוד לפני המשחק הזה כל הזמן השם של מני היה באוויר. לאחר הזכייה הלכנו לבקר אותו בבית לוינשטיין. זה היה שינוי מטורף בין חגיגה לעצב וזה היה כבד מאוד".
שוחחנו גם עם ברוך דגו, אחד הכוכבים הגדולים של אותה עונה וגם הוא התקשה לשחזר את הרגעים הקשים: "אתה לוקח אותי הרבה שנים אחורה. לפני הגמר היו הרבה מחשבות על מני. זו טראומה שכל אחד מהשחקנים סחב במשך כל העונה. בגמר גביע אתה רוצה קודם כל לקחת את התואר, וכמובן שאחרי מה שקרה רצינו בשבילו ובשביל המשפחה להתחזק, לחוות קצת שמחה ולצאת מהעצב הזה שליווה את כולנו".
דגו מספר שאחת החוויות היותר מסעירות היה המעבר משמחת הזכייה בגביע להגעה למוסד השיקומי שם שהה לוי: "בית לוינשטיין זה אחד המקומות הלא קלים בלשון המעטה. היה מרגש להיות שם איתו ועם הגביע, אבל גם מאוד כואב. זה היה מעבר מטורף. המשמעות של החיים נגלית פתאום ואתה מבין איך הדברים משתנים משמחה לעצב תוך רגע. המשפחה הייתה כאובה ושבורה וכשהגענו לשם שכחנו מכל השמחה והחגיגות".
החלוץ המשיך וסיפר על הפרספקטיבה שקיבלו באותו יום: "אתה מבין שהחיים והבריאות מגיעים לפני הכל והניצחון היה הדבר הכי קטן שיכלנו לעשות בשביל לנסות להקל על הכאב שחוו המשפחה, האנשים במועדון וגם אנחנו. המשחק הלא פשוט, הפנדלים, החגיגות הכל נשכח תוך רגע. אני לא מאחל לאף אדם, קבוצה או מועדון לעבור את החוויה הזו שעברנו באותה עונה".
