"כששיחקתי בילדים של מכבי סבא שלי היה מגיע לכל משחק. כשמישהו היה נכנס בי, וזה קרה הרבה, הוא היה עומד ביציע ובוכה.

כשהגעתי לגיל של קבוצת הנוער פשוט ביקשתי ממנו שלא יגיע יותר למשחקים", סיפר גיא צרפתי, שזוכר את הסיטואציה הזו עם סבו יצחק הכט היטב.

שחקן העבר ומאמן קבוצת הנוער, גיא צרפתי, הפך במרוצת השנים לשחקן הרכב במכבי תל אביב ונבחרת ישראל והספיק לחוות לא מעט רגעים יפים אל מול קשים. אבל תמיד ידע להתמודד, להתגבר ולהמשיך הלאה. 

את האופי הזה, מספר צרפתי, הוא רכש בעיקר מעצם היותו נכד לסב ניצול שואה שסיפורו על הימים הנוראים בהם הקושי היה הישרדות, התגלה לגיא במרוצת השנים.

ההחלטה להתגייס בגיל 16 לצבא הפולני

יצחק הכט נולד בשנות ה-20 בעיר לודז' שבפולין. בהגיעו לגיל 16 זמן קצר לפני פריצת הצבאות הנאצי, בחר יצחק להתגייס לצבא הפולני. "סבא הבין זמן קצר לפני שפרצה המלחמה שהמצב בפולין רע והחליט שהוא מזייף את הגיל שלו מ-16 ל-18 כדי שיוכל להתגייס לצבא", סיפר צרפתי.

בזמן שחבריו הנערים התמקדו בלימודים ובחיי גיל ההתבגרות, אזר אומץ ועזב את המשפחה שלו כדי לברוח עם חיל הפרשים של פולין עימם הגיע בשלב מסויים סמוך לגבולות מדינת ישראל. בשלב הזה בחר, יחד עם חבריו היהודים בצבא הפולני לברוח לישראל.

"סבא לא ישן בחדר חשוך. רק בסלון ובאור"

"לא היו מדברים על השואה בבית שלנו בשום פנים ואופן", מסביר צרפתי. "זה היה פצע עמוק שלא מדברים עליו. סבא לא היה ישן בחדר חשוך, זה היה עושה לו סיוטים ולכן היה ישן רק בסלון עם אור פתוח". 

ולמרות זאת, צרפתי, שזוכר את ההתעניינות שלו במספר שהיה לסבא על היד, הכיר את הסיפור של סבא יצחק. האו גם זוכר היטב את המשחקים במחלקת הנוער של מכבי שסבו היה מגיע לצפות בו ובאחיו. "סבא גר בקרית שלום בסמוך למגרש של מכבי. עוד מהימים שאבא שלי היה משחק בילדים של מכבי סבא היה מגיע לצפות בו וכך גם בימים שאנחנו הנכדים שיחקנו במועדון.  אני זוכר שמהפחד והרצון לשמור עלינו כל פעם שמישהו היה מתקל אותנו היינו ממהרים לקום כדי שיירגע אחרת הוא היה מתחיל לבכות".

את המכביזם והאופי של המכביסט רכש צרפתי בבית מהמשפחה ולאחר מכן במחלקת הנוער של המועדון אבל מודה: "יש דברים שלא לומדים רק שם. ילדים כמוני שהעבירו את השנים תחת הסיפור של הסבים והסבתות בשואה למדו שאפשר להתגבר על הכל ולעשות לא מעט דברים למרות שמאוד מאוד קשה לא מוותרים ויוצאים בגאווה אחת קדימה. זה אחד הדברים שהכי מסמלים אותנו".

בעונה שעברה, בטרם מכבי תל אביב 'שחר' הבטיחה את תואר האליפות, צרפתי, הפעם בתפקיד המאמן, ניסה להקנות בשחקנים שלו ערכים שגדל עליהם גם בבית כדי שיתגברו על מכשולים.

לדעת מה זה להיות יהודי שקם מלמטה והופך להכי חזק זה משהו שנמצא אצלנו ב-DNA

"אני זוכר את אחד המשחקים לקראת סוף העונה, שהיינו במאבקי האליפות והיה לנו קצת קשה, הקרנתי לשחקנים שלי בחדר אסיפות את הוידאו של המטס של חיל האוויר מעל למחנה המוות באושוויץ. זה היה אחד הרגעים הכי חזקים שהם הבינו מה זה להיות יהודי ומה זה לקום מלמטה ולהיות הכי חזק שיש. זה נמצא אצלנו ב-DNA ואנחנו מעבירים את זה הלאה אם זה לשחקנים או למאמנים שנמצאים פה זה הכי חזק שיש".

"ללבוש את החולצה של מכבי תל אביב עם הסמל הצהוב זה מעבר מלהיות שחקן כדורגל וספורטאי. זה בעצם לייצג משהו שעברנו בעבר מאוד קשה ומצד שני עלינו והתרוממנו וזה בעצם מה שמייצג הסמל הזה של המגן דויד כמו הטלאי שענדו היהודים בשואה המסורת שאנחנו מנחילים פה אם זה בתור ילדים, שחקנים ומאמנים וזה משהו מאוד עוצמתי".