רובי קין סיכם את התיקו עם בני סכנין

מכבי תל אביב נפרדה הערב בתיקו 1:1 עם בני סכנין וב-10 שחקנים אחרי הרחקתו של מילסון. כשהפער בצמרת צומצם ל-5 נקודות וערב המשחק נגד מכבי חיפה המאמן, רובי קין, סיכם את התיקו בדוחא.

"אנחנו היינו קרובים גם לנצח את המשחק", סיכם המאמן רובי קין את המשחק. "לאור הכרטיס האדום שספגנו והתחושה שהכל היה נגדנו אז הנקודה הזו היא מאוד חשובה. אני שמח שאתם אומרים שמבחינתכם הכרטיס השני היה קל מידי. שני הכרטיסים נגד מילסון היו קלים מידי. גם הראשון וגם השני במיוחד השני. מילסון הוא אחד מההיילייטס של הליגה הזו. כל הפאולים נגד מילסון לא היו עם כרטיס צהוב לסכנין גם הפאולים על דור פרץ. מנגד השחקן הכי מרגש בליגה קיבל שני כרטיסים צהובים קלים. אני בטוח שפה כולם רוצים שהשחקנים הטובים יהיו בליגה צריך לדעת גם לשמור עליהם".

על התקרית בסיום המשחק אמר: "לא ראיתי אף פעם מאבטח שמיועד לשמור על השחקנים שתופס בצוואר שחקן. משהו חייב להעשות בנידון. אני לא מבין למה אנחנו צריכים לדבר על דברים כאלה או על השופטים במקום לדבר על כדורגל טוב".

"אני חושב ששלטנו במשחק וכבשנו שער נהדר", המשיך קין. "אז ספגנו את שני הכרטיסים הצהובים ושחקן שהורחק. איזה משחק מחכה בשבת עם מכבי חיפה. אם היית אומר לי לפני כמה חודשים שנהייה עם חמש נקודות הפרש בשלב הזה של העונה הייתי לוקח את זה בשתי ידיים. לפעמים יש מצבים שאין לך שליטה בהם. היינו בשליטה אבל היה מי שלקח את זה מהשליטה שלנו"

מכבי סיימה ב-1:1 מול סכנין בחוץ

מכבי תל אביב יצאה למשחק חוץ בדוחא נגד בני סכנין במסגרת המחזור ה-32 בליגת ONE ZERO. הצהובים הגיעו למשחק אחרי שהפער בצמרת הטבלה הצטמצם ל-4 נקודות מהשנייה מכבי חיפה. המטרה של רובי קין ושחקניו הייתה ברורה ערב המשחק נגד חיפה – להחזיר את הפער ל-7 נקודות.

המאמן פתח בהרכב זהה לזה שפתח במשחק נגד בני ריינה. רועי משפתי פתח בשער כשלפניו רוי רביבו, רז שלמה, אנריק סבוריט ואופיר דוידזאדה. יוריס ואן אובריים אמנם שב לסגל הקבוצה אחרי הניתוח שעבר בברכו, אבל עדן קארצב המשיך לקבל קרדיט במרכז הקישור. לצידו של קארצב פתחו גם גבי קניקובסקי ודור פרץ. מילסון, דוידה וזהבי השלימו את חוליית ההתקפה.

למעלה מ-1900 אוהדים ליוו את הצהובים למשחק בדוחא.

מחצית ראשונה

מכבי פתחה את המשחק שכבר בדקה ה-3 דויד המצא את הרשת אבל הקוון הניף את הדגל לנבדל מוצדק. בדקה ה-15 סכנין ייצרה איום ראשון על השער לאחר התקפה מתפרצת ובעיטה של חורי אבל הדיפה גדולה של משפתי מנעה שער. 3 דקות לאחר מכן מכבי הגיעה להזדמנות טובה אחרי שדוידה הוציא לזהבי שנותר פנוי כ-15 מהשער אבל בעט מעט מעל המשקוף. 

בדקה ה-24 מכבי קיבלה פנדל לאחר שקניקובסקי הוכשל ברחבה אבל לאחר התערבות של שופטי המסך ההחלטה של השופט אוראל גרינפלד בוטלה. 11 דקות לאחר מכן סכנין הגיעה להזדמנות מסוכנת אחרי שמשפתי יצא מחוץ לרחבה והרחיק כדור עם הראש, זה הגיע לחוגי שבעט במהירות ממרחק אבל סבוריט היה במקום והציל כמעט מקו השער. 

בתוך תוספת הזמן של המחצית מכבי היתה קרובה מאוד לכיבוש. בפעם הראשונה הרמה של דוידזאדה מצאה את הראש של פרץ שהסתנן לרחבה אבל נגח ממצב קורץ החוצה. דקה לאחר מכן פרץ עצמו חדר לרחבה והוציא רוחב טוב, קניקובסקי המשיך בנגיעה אבל הצלה של השוער אבו ניל מנעה שער. 0:0 במחצית.

מחצית שנייה

מכבי המשיכה את התנופה גם לפתיחת המחצית השנייה ובדקה ה-53 גם הצליחה לעלות ליתרון. צד ימין של מכבי היה אחראי על המהלך אחרי שרביבו פרץ נהדר לרחבה עם מבצע אישי מרשים, העביר למרכז ורביבו שלח בימין לקורה ופנימה. 0:1 למכבי. 

השחקנים של קין המשיכו לחפש את השער ובדקה ה-59 הגיעו לעוד הזדמנות נהדרת אחרי שקניקובסקי הציב את מילסון במצב טוב ברחבה אבל הבעיטה שלו הלכה לידיים של השוער. בדקה ה-62 המשחק קיבל תפנית אחרי אחרי שבהחלטה גבולית מאוד השופט הוציא כרטיס צהוב שני למילסון, שהותיר את מכבי בעשרה שחקנים לחצי השעה האחרונה. 

סכנין ניצלה את היתרון המספרי ובדקה ה-67 הצליחה להשיג את השיוויון. כדור קרן עלה לרחבה וחילו התרומם ומטווח קרוב נגח לרשת. 1:1. קין הגיב לחסרון המספרים עם חילוף כפול כשבדקה ה-75 יונס מלדה ומתן בלטקסה החליפו את זהבי ודוידה. 

בדקה ה-76 סכנין כבשה שער לאחר עוד התקפה מצד שמאל בסיומה תאג'י דחק מקרוב לרשת אבל השער נפסל בשל נגיעת יד במהלך מקדים. דקה לסיום מכבי הצליחה לייצר התקפה מסוכנת אחרי שקניקובסקי הגביה לרחבה, פרץ נגח מ-10 מטרים אבל לא מצא את המסגרת. 

סבוריט: "מחכים לנו 5 גמרים"

"זה משחק חשוב מאוד עבורנו. יש לנו עכשיו 5 משחקי גמר, זה משחק חשוב מאוד ואנחנו מחכים לו", אמר סבוריט.

על כמות הקהל הגדולה יחסית שצפויה ללוות את הקבוצה אמר: "אני יודע שזה משחק קשה, תמיד קשה בחוץ מול סכנין, חשוב שהאוהדים יבואו לראות אותנו ולתמוך בנו. חשוב לנו מאוד לקחת את 3 הנקודות ולהתקרב לאליפות, יש לנו 5 גמרים ואני רוצה לנצח בהם. אנחנו מתכוננים כל השבוע כדי לקחת 3 נקודות, במה שיכול להיות דבר נהדר עבורנו".

 

על הלקחים מהניצחון על בני ריינה במשחק האחרון הוסיף: "אני מסכים שהמחצית השנייה לא היתה טובה מספיק והפרטים הקטנים זה הדברים שאנחנו צריכים לשפר. אני מקווה שבמשחק הקרוב זה לא יקרה. יש לנו קבוצה טובה, שחקנים גדולים וכולנו כאן רוצים את האליפות".

לסיום התייחס גם למפגש הקודם מול סכנין בדוחא: "הובלנו 0:3 ולקראת הסיום ספגנו שני שערים. אנחנו צריכים להיות מרוכזים בהגנה ובהתקפה שלנו לעזור לערן ולמילסון לכבוש ולקחת את הנקודות".

הרופא שעזר ללכוד את אייכמן

אקדמיית הנוער של המועדון אירחה היום (שלישי), ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, את ד״ר דני אליאן. דני התארח במחלקה וסיפר לקבוצות נערים ב׳ ו-ג׳ את סיפורו של אביו, ד״ר יונה אליאן. יונה היה חלק מהפעולה המיוחדת ללכידת הפושע הנאצי אדולף אייכמן.

יונה אליאן ז״ל היה רופא ישראלי בשנות ה-50 וה-60. הוא נטל חלק במסגרת מקצועו בפעולות חשאיות של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. אליאן נולד ברומניה, הוא עלה לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השניה ולאחר קום המדינה החל לעבוד בבית החולים תל השומר כרופא מרדים ולימים מונה למנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים. אליאן גויס לפעילות ב״מוסד״ והשתתף בפעולות רבות של היחידה עד לסוף שנות ה-60, במקביל לעבודתו הרגילה בבית החולים. הפעולה הידועה ביותר שבה השתתף הייתה לכידת הפושע הנאצי הנמלט אדולף אייכמן בארגנטינה בשנת 1960.

צפו בסיפורו:

אקדמיית הנוער ציינה את יום השואה

ברחבי הארץ מציינים את יום השואה ומזכירים את השנים הנוראיות שעברו על העולם ובמיוחד על העם היהודי. באקדמיית הנוער של המועדון ציינו את היום בכך שקבוצות המחלקה הגיעו אחת אחרי השנייה לעמדת הזיכרון שהוקמה במתחם האימונים בקרית שלום וחלקו כבוד עבור הנספים.

בכל קבוצה הקריא המאמן קטע קצר המסביר על הקשר בין הצבע הצהוב של חולצת הקבוצה והטלאי הצהוב בזמן השואה. בהמשך גם הוסבר לשחקנים הצעירים על משמעות וחשיבות יום השואה.

״עד תחילת שנות ה-40 היו מדיה שלמכבי תל אביב צבועים בכחול לבן. בשנת 1942 לאות הזדהות עם יהודי אירופה שנרדפו בידי הנאצים ונאלצו לענוד את הטלאי הצהוב, הציע כדורגלן מכבי, יוסף מרימוביץ ז״ל, שגם קבוצת מכבי תל אביב תלבש חולצות צהובות לצד הצבע הכחול המסורתי. הסיפורים הנוראים מאירופה ״טפטפו״ לארץ ישראל ושחקני מכבי ת״א שמעו על כך בכאב רב. הצעתו של יוסלה נפלה על אוזניים קשובות והתקבלה ברוב קולות ע״י ההנהלה והצהוב ממשיך ללות את הקבוצה עד עצם היום הזה והפך לסימן ההיכר שלה״.

צפו: קין דיבר לקראת סכנין

מכבי תתארח מחר (שני, 20:30) אצל בני סכנין למשחק במסגרת המחזור ה-32 של הפלייאוף העליון של ליגת ONE ZERO. יממה לפני קיימה היום הקבוצה מסיבת עיתונאים בה דיבר המאמן רובי קין לקראת המפגש באיצטדיון דוחא. 

על הציפייה הגדולה לקראת המשחק אמר: "אלה המשחקים שאתה רוצה להיות מעורב בהם, צריך להנות מהמשחקים האלה. לקום כל בוקר ולעבוד כשחקן כדורגל זה הדבר הכי טוב בעולם. אני אוהב לראות את השחקנים יוצאים למגרש, מביעים את עצמם ונהנים כי זה מה שאנחנו אוהבים לעשות".

על ההתמודדות המנטלית עם שלבי ההכרעה של העונה אמר המאמן: "כמו בכל העונה, אין הבדל. היה לחץ על השחקנים כל העונה, הם התמודדו עם זה. לחץ זו זכות אז צריך לחבק את זה ולהנות ממנו".

"נצטרך ריכוז, בלי טעויות טיפשיות", הוסיף, "אנחנו יכולים לתת להם הוראות וזה תלוי בשחקנים ליישם. כשחקן וקבוצה אתה לא רוצה לטעות, אם אתה עושה פחות טעויות מהיריבה יש לך יותר סיכוי לנצח".

על מצב הכשירות של יוריס ואן אובריים אמר קין: "הוא מתאמן, הוא התאמן טוב השבוע. נשב עם הצוות הרפואי ונראה איפה הוא עומד. עם פציעות זה יכול לחזור אבל כרגע הוא נראה בסדר".

על מצבו של דריק לוקאסן אמר בהמשך: "דריק מתאמן אבל הוא היה בחוץ הרבה זמן אז זה מצב שונה מכולם".

על כך שהפער בפסגת הטבלה קוזז אמש ל-4 נקודות לאחר שמכבי חיפה שיחקה כבר בשבת הוסיף: "זה לא מטריד אותי ולא משנה את הדרך בה אני חושב ואנחנו מתכוננים. זה עוד משחק, אני מצפה מהשחקנים לשחק בלי קשר לאיזה יום המשחק".

לסיום אמר קין: "אנחנו צריכים לעשות את העבודה הגנתית ולא לספוג. יהיו לנו הזדמנויות להבקיע עם השחקנים שיש לנו. אנחנו לא יודעים איך המשחק יראה אבל אני מצפה שנשחק בדרך בה אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לשחק".

סיפורו של סבא "מימי"

הסיפור של סבא שלי, פנחס שפר, או כמו שאני קראתי לו ״מימי״, מלווה אותי כל חיי.
סבא נולד ב-1919 בעיירה רייביץ שבפולין, להוריו שאול ורוזה שמוקלרמן, משפחה חרדית, והיו לו שתי אחיות ואח. בגיל 15 עבר סבא לעיר הגדולה ורשה על מנת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה.

את סיפור השואה של סבא, שלא הסכים שנים לספר לאף אחד, כולל לאמא שלי, הבת שלו, הוצאתי ממנו לקראת נסיעה שלי לפולין. הוא הקליט לי קסטה עם סיפורו, אותו שמעתי רק בפולין.

במהלך השואה איבד סבא את הוריו ואחיותיו (אחיו נפטר לפני השואה) שנרצחו על ידי הנאצים. סבא שרד את מחנות ההשמדה מיידאנק ואושוויץ. במהלך המסע שלי לפולין הגעתי לצריף שבו שהה במחנה, ולצד ערימת אפר ענקית של נרצחים עלתה לי דמותו אל מול העיניים, ושם נשברתי.

כעבור כמה שנים סבא נתן עדות במסגרת עבודות המחקר של סטיבן שפילברג על השואה, ובמסגרת זו עוד סיפר על דברים שלא נשמעו עד אז (למשל שהנאצים כפו עליו להכין מרצפות מאפר של נרצחים).

לאחר ששוחרר מאושוויץ עלה סבא לארץ ישראל (לעיר פתח תקווה) והתגייס לפלמ״ח, שם שירת בחטיבת יפתח. הוא שינה את שם משפחתו משמוקלרמן לשפר, על מנת לשמש מצבה חיה לזכר הוריו (שפר – ראשי תיבות של שאול, פנחס, רוזה). סבא לחם במלחמת העצמאות בה נפצע בקרבות על נבי יושע, שם לחם תחת פילון האגדי.

בשנת 1950 נישא סבא לבחירת ליבו (סבתא) ריטה, ולהם נולדו שתי בנות – אמא שלי ורדה (על שם אמו רוזה) וחגית, כאשר המשפחה מתגוררת בגבעתיים, שם גם גדלתי. סבא היה אוהד של הפועל פ״ת בכדורגל ולאורך השנים היו לו דיונים סוערים עם אבי, ישראל, שהינו אוהד שרוף של מכבי ת״א (ואף שיחק בקבוצת הנוער של המועדון). לאורך השנים היתה לו תקווה תמידית להעביר אותי גם מאהבתי למכבי, שלא צלחה כמובן. עדיין, הוא היה נהנה לראות איתי משחקים ולדבר איתי על כדורגל, ובעיקר שמח לראות אותי שמח כשהקבוצה הצליחה, וכאב את כאבי כשלא.

סבא אהב את המדינה מאוד והמשיך לשרת אותה עד ערוב ימיו בעודו עובד ומתנדב במשרד הבטחון. בשירותי הצבאי יצא לי אפילו לבלות עימו קצת כאשר שרתנו באותם בסיסים.

לסבא וסבתא היו בחייהם עוד 4 נכדות מלבדי (הנכד הבכור), כאשר ממני ומאחותי עוד זכו לחגוג עם 2 נינים ו-2 נינות. בני הבכור איתם, נינו הבכור של סבא מימי, שגם הוא אוהד שרוף של מכבי, עשוי לקבל שם אמצעי נוסף לזכרו של סבא, שפר.

סבתא ריטה נפטרה בסוף שנת 2012, וסבא שלא יכול היה לשאת זאת, נפטר זמן קצר לאחריה בתחילת שנת 2014. הם קבורים יחדיו במנוחה נכונה בכפר סבא ואני ואיתם באים לבקר אותם מפעם לפעם.

אני אוהב אותך סבא, יהיה זכרך ברוך.

אלעד שולמן (במרכז) בבלומפילד ()

השריד האחרון שהקים משפחה לתפארת

בילדותי זכיתי להיות מוקף בזוג הורים חם ואוהב, אח ואחות גדולים וכמות גדולה מאוד של דודים, דודות ובני דודים. כילד סקרן שאלתי את אימי איך זה שלה יש כל כך הרבה אחיות ואחים ואילו לאבי אין אחים ואחיות בכלל ואפילו אין לו הורים. התשובה שקיבלתי הייתה "כשתגדל נספר לך", ומיד הוסיפה "אל תשאל את אבא על זה". התאפקתי מספר ימים ובסוף שאלתי את אבא שלי "למה אין לך אחים ואחיות?". הוא ענה לי "הנאצים הרגו אותם. כשתגדל אספר לך".

וכך שנים רבות לא סיפר, שתק. לא רצה שילדיו האהובים ייתקלו בדברים רעים. רצה רק להקיף אותנו בחום ואהבה. השנים חלפו ועברו ורק כאשר הפכתי להיות בעל משפחה, החל אבי לספר לי על קורותיו.

ילד למשפחה מאושרת בליטא שנכבשה על ידי הנאצים והוכנסה לגטו. בהיותו בן 14 נלקחו הוריו ואחותו לצעדת מוות בפורט השביעי בסיומה נרצחו 4,000 יהודים. אבי נשאר עם אחיו הגדול בגטו. הם שרדו בזכות הברחות של תפוחי אדמה מחוץ לגטו אל תוכו, אך שנה לאחר מכן הנאצים החלו לשלוח את היהודים למחנות השמדה. אבי הצליח להימלט ליערות, אבל אחרי מספר חודשים נתפס ונשלח למחנה ריכוז. שם הוא שמע שאחיו נהרג והוא נשאר השריד האחרון למשפחתו.

הוא הצליח לשרוד במחנה הריכוז, אחרי עבודות פרך, ולאחר סיום המלחמה נשלח למחנה פליטים בגרמניה. שם שהה קרוב ל- 3 שנים, התחזק פיזית ואף שיחק כדורגל במכבי פרנוולד מינכן, כקיצוני ימני.

משה (רביעי מימין) במדי 'מכבי פרנוולד מינכן' ()

ב-1948 עלה לישראל חסר כל ומיד נשלח לצבא להילחם. עם תום מלחמת העצמאות הוא השתחרר והתחיל לעבוד ובמאמץ גדול ואהבה אין סופית גידל, יחד עם אימי מלכה, משפחה לתפארת.

מהרגע שעלה ארצה ועד יומו האחרון היה אוהד מכבי תל אביב. כשהייתי בן 5 לקח אותי למשחק הכדורגל הראשון של מכבי בבלומפילד ומאז הפכתי גם אני לאוהד מושבע של הקבוצה.

שוקי אברמוביץ' בבלומפילד ()