במסגרת הפעילויות של אקדמיית הנוער במהלך הסגר, שחקן הקבוצה הבוגרת, דן גלזר, שגם גדל במחלקת הנוער ערך הרצאה עבור שחקני המחלקה.
קשר הקבוצה הבוגרת בחר לפתוח בנאום הפתיחה הבא: ״לפני שאספר את הסיפור שלי דבר חשוב להעביר לשחקנים הצעירים. כוח רצון, לשאוף הכי גבוה שאפשר והכי חשוב להיות תחרותי. בכל משחקון הכי קטן לרצות לנצח, להיות הכי טוב ולעבוד הכי קשה בשביל זה״.
לאחר מכן גלזר סיפר את הדרך שלו בעולם הכדורגל. הוא התחיל במכבי בגיל 5 וחצי, במכבי צפון באוניברסיטה. בגיל 15 עבר את האיחוד לקבוצת נערים ג׳. בשלב הזה הגיע המשבר הראשון של הקשר, כך הוא סיפר: ״היה קשר נוסף בתפקיד שלי שהעריכו אותו יותר ממני. לקראת גיל הנוער הבנתי שאני צריך להשתפר ולהתקדם על מנת להיות הקשר הראשון וכך באמת היה. הפריע לי שלא העריכו אותי כקשר הראשון, שנה לאחר מכן כבר הייתי קפטן הקבוצה עד לנוער״.
בתחילת השנה הראשונה של גיל הנוער קרע גלזר את המיניסקוס בפתיחת העונה. הוא סיפר שהשנה הראשונה לא הייתה פשוטה אך היא הייתה שנה של התבשלות שעשתה לו רק טוב. בשנה השנייה של הנוער כבר הייתה הרבה יותר טובה לדבריו: ״בעונה הזאת לקחנו אליפות והרגשתי שאני מאוד משמעותי״.
בשנה השלישית נשאר גלזר בחצי העונה הראשונה בנוער מכיוון שהקבוצה השתתפה בליגת האלופות. בחצי השנה השניה עבר הקשר לבית״ר ת״א רמלה. המעבר לקבוצה החדשה לא היה פשוט, כך הוא סיפר: במעבר לבית״ר ת״א קרעתי את הרצועות בקרסול והייתי 3 חודשים בחוץ. זה היה מאוד קשה, פתאום לעזוב את החממה, בלי אנשי המקצוע הכי טובים. בהמשך הכל עבר בשלום והשנה הסתיימה באופן טוב. שנה לאחר מכן המשכתי לעוד עונה בבית״ר ת״א, שנה שעשתה לי רק טוב. סיימתי עם 6 בישולים ושני שערים. בסוף השנה כבר קיבלתי הצעה ממכבי נתניה. החלטתי ללכת לשנת השאלה נוספת הפעם בליגת העל וזה גם עשה לי רק טוב.
לאחר שנתיים וחצי של השאלה חזר גלזר אל מכבי: ״מכבי תל אביב זאת הקבוצה הטובה במדינה, לפעמים כשמגיעים בגיל צעיר אל הקבוצה הבוגרת זה לא מתחבר, זאת אופציה נהדרת ללכת להשאלה על מנת לחזור יותר טוב. לאחר שנתיים וחצי בהשאלה התחלתי את מחנה האימונים עם המאמן איביץ׳ והרגשתי בהתחלה שאני לא בתכניות. בסוף המחנה הוא לקח אותי לשיחה ואמר שהוא מאוד אוהב את הדרך בה אני מתאמן. כבר בליגה האירופית שיחקתי ואת הליגה פתחתי בהרכב ומשם הכל זרם. איביץ׳ נתן לי את הביטחון, שיפר אותי המון ואני מאוד מודה לו על כל מה שנתן בשבילי. הרבה מה שאני היום זה בזכותו״.
לקראת הסיום התפנה גלזר לענות על שאלות של השחקנים הצעירים ואנשי הצוות.
קבוצת ילדים ב׳ שאלה מה התכונה הכי חשובה בקפטן הקבוצה:
״לדעתי קפטן צריך להיות מודל לחיקוי. כל השחקנים בקבוצה מסתכלים עליך, על מה שאתה עושה. תמיד היה לי חשוב להראות סוג של מנהיגות. להיות מתוקתק להגיע לפני הזמן, לא לאחר, לא לעשות עבירות משמעת, להקשיב למאמן ולהוראות הטקטיות. בכל דבר להיות מקום ראשון על מנת לדחוף את השחקנים קדימה שילכו בכיוון שלי. להראות דוגמה טובה״.
קבוצת ילדים ג׳ שאלה איך נראית שגרת יום של שחקן מקצוען בליגת העל:
״אני מחלק את השבוע, אם האימון בערב תמיד בבוקר אני אעשה אימון טכניקה או גליל ומתיחות. אם אני מרגיש שלא עבדתי מספיק קשה אז אני אדאג לבצע ריצה אירובית בבוקר לפתוח את האוויר קצת. במכבי באמת באופן חריג ולא כמו בשאר המועדונים בארץ יש לך הכל. חדר כושר ופיזותרפיסטים, מאמני כושר ותכנית צמודה. בכל זאת אני אוהב לעשות אקסטרות וכמובן שזה באישור הקבוצה ובתיאום מראש. בנוגע לתזונה, אני אוכל מסודר. חשוב לא לאכול מאוחר בלילה על מנת לישון טוב ולקום מוקדם. שגרה של ספורטאי״.
נערים ג׳ שאלו על השילוב של לימודים:
״כדורגל היה ראשון ועשיתי הכל כדי להיות שחקן כדורגל מקצועני. אבל יחד עם זאת תמיד ידעתי לשלב ולמדתי ועשיתי שיעורי בית. קיבלתי עזרה מההורים ושיעורים פרטיים. לא היה קל אבל בסופו של דבר יש לי תעודת בגרות טובה. אנחנו נמצאים במקצוע שהוא מאוד לחוץ ודווקא לימודי התואר שאני מבצע בימים אלו נותנים לי הפסקה ואפשרות לברוח מעולם הכדורגל שיכול לפעמים להיות מאוד מלחיץ״.
כשנשאל איזה קבוצה הכי מעניינת אותך באירופה:
״מילדות אני אוהד ליברפול מושבע. הלוואי והייתי יכול להחליף את אנדרסון ופביניו באמצע. גם דורטמונד יכול לבוא בחשבון. כל קבוצה ברמה גבוהה באירופה אני עכשיו שוחה לשם״.
קבוצת טרום ילדים א׳ שאלו מה השוני בין המשחקים הבינלאומיים למשחקים בליגה:
יש שוני בין המשחקים. בעיקר בפיזיות. שחקנים באירופה הם הרבה יותר פיזיים. אם בארץ מספיק לשים כתף ולקחת את הכדור במשחקים בינלאומיים זה לא מספיק. מכבי תל אביב שמה את הדגש על הפן הפיזי כבר מגיל צעיר, זה חשוב כי לשם הכדורגל הולך״.
קבוצת ילדים א׳ שאלה כיצד שומרים על קור רוח במשחקים גדולים:
״כולנו בני אדם, אני לא אשקר לפני כמעט כל משחק אני לחוץ, במיוחד שמשחקים במכבי תל אביב ומצפים מאיתנו לנצח כל משחק. זה לא תמיד קל. כשחקן שעלה מהנוער ופתאום בבוגרים יש קהל, לקח לי 2-3 משחקים לעבור את זה. אבל כשמתחילים להבין שאפשר להנות מזה, הרחש שאתה עושה פעולה טובה, אתה מתמכר להרגשה הזאת. קהל מוסיף ונותן לנו דרייב. לפני משחקים גדולים אני לפעמים בלחץ אבל אני לא פוחד מהתחושה הזאת. אני לוקח את זה למקומות טובים כך שהלחץ גורם לי להיות יותר טוב״.
