צפו בסיפורו של קיים בוקרא:

צפו בסיפורו של עידו בלקין:

צפו בסיפורו של דביר דנגור:

הסיפור של סבא שלי, פנחס שפר, או כמו שאני קראתי לו ״מימי״, מלווה אותי כל חיי.
סבא נולד ב-1919 בעיירה רייביץ שבפולין, להוריו שאול ורוזה שמוקלרמן, משפחה חרדית, והיו לו שתי אחיות ואח. בגיל 15 עבר סבא לעיר הגדולה ורשה על מנת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה.

את סיפור השואה של סבא, שלא הסכים שנים לספר לאף אחד, כולל לאמא שלי, הבת שלו, הוצאתי ממנו לקראת נסיעה שלי לפולין. הוא הקליט לי קסטה עם סיפורו, אותו שמעתי רק בפולין.

במהלך השואה איבד סבא את הוריו ואחיותיו (אחיו נפטר לפני השואה) שנרצחו על ידי הנאצים. סבא שרד את מחנות ההשמדה מיידאנק ואושוויץ. במהלך המסע שלי לפולין הגעתי לצריף שבו שהה במחנה, ולצד ערימת אפר ענקית של נרצחים עלתה לי דמותו אל מול העיניים, ושם נשברתי.

כעבור כמה שנים סבא נתן עדות במסגרת עבודות המחקר של סטיבן שפילברג על השואה, ובמסגרת זו עוד סיפר על דברים שלא נשמעו עד אז (למשל שהנאצים כפו עליו להכין מרצפות מאפר של נרצחים).

לאחר ששוחרר מאושוויץ עלה סבא לארץ ישראל (לעיר פתח תקווה) והתגייס לפלמ״ח, שם שירת בחטיבת יפתח. הוא שינה את שם משפחתו משמוקלרמן לשפר, על מנת לשמש מצבה חיה לזכר הוריו (שפר – ראשי תיבות של שאול, פנחס, רוזה). סבא לחם במלחמת העצמאות בה נפצע בקרבות על נבי יושע, שם לחם תחת פילון האגדי.

בשנת 1950 נישא סבא לבחירת ליבו (סבתא) ריטה, ולהם נולדו שתי בנות – אמא שלי ורדה (על שם אמו רוזה) וחגית, כאשר המשפחה מתגוררת בגבעתיים, שם גם גדלתי. סבא היה אוהד של הפועל פ״ת בכדורגל ולאורך השנים היו לו דיונים סוערים עם אבי, ישראל, שהינו אוהד שרוף של מכבי ת״א (ואף שיחק בקבוצת הנוער של המועדון). לאורך השנים היתה לו תקווה תמידית להעביר אותי גם מאהבתי למכבי, שלא צלחה כמובן. עדיין, הוא היה נהנה לראות איתי משחקים ולדבר איתי על כדורגל, ובעיקר שמח לראות אותי שמח כשהקבוצה הצליחה, וכאב את כאבי כשלא.

סבא אהב את המדינה מאוד והמשיך לשרת אותה עד ערוב ימיו בעודו עובד ומתנדב במשרד הבטחון. בשירותי הצבאי יצא לי אפילו לבלות עימו קצת כאשר שרתנו באותם בסיסים.

לסבא וסבתא היו בחייהם עוד 4 נכדות מלבדי (הנכד הבכור), כאשר ממני ומאחותי עוד זכו לחגוג עם 2 נינים ו-2 נינות. בני הבכור איתם, נינו הבכור של סבא מימי, שגם הוא אוהד שרוף של מכבי, עשוי לקבל שם אמצעי נוסף לזכרו של סבא, שפר.

סבתא ריטה נפטרה בסוף שנת 2012, וסבא שלא יכול היה לשאת זאת, נפטר זמן קצר לאחריה בתחילת שנת 2014. הם קבורים יחדיו במנוחה נכונה בכפר סבא ואני ואיתם באים לבקר אותם מפעם לפעם.

אני אוהב אותך סבא, יהיה זכרך ברוך.

בילדותי זכיתי להיות מוקף בזוג הורים חם ואוהב, אח ואחות גדולים וכמות גדולה מאוד של דודים, דודות ובני דודים. כילד סקרן שאלתי את אימי איך זה שלה יש כל כך הרבה אחיות ואחים ואילו לאבי אין אחים ואחיות בכלל ואפילו אין לו הורים. התשובה שקיבלתי הייתה "כשתגדל נספר לך", ומיד הוסיפה "אל תשאל את אבא על זה". התאפקתי מספר ימים ובסוף שאלתי את אבא שלי "למה אין לך אחים ואחיות?". הוא ענה לי "הנאצים הרגו אותם. כשתגדל אספר לך".

וכך שנים רבות לא סיפר, שתק. לא רצה שילדיו האהובים ייתקלו בדברים רעים. רצה רק להקיף אותנו בחום ואהבה. השנים חלפו ועברו ורק כאשר הפכתי להיות בעל משפחה, החל אבי לספר לי על קורותיו.

ילד למשפחה מאושרת בליטא שנכבשה על ידי הנאצים והוכנסה לגטו. בהיותו בן 14 נלקחו הוריו ואחותו לצעדת מוות בפורט השביעי בסיומה נרצחו 4,000 יהודים. אבי נשאר עם אחיו הגדול בגטו. הם שרדו בזכות הברחות של תפוחי אדמה מחוץ לגטו אל תוכו, אך שנה לאחר מכן הנאצים החלו לשלוח את היהודים למחנות השמדה. אבי הצליח להימלט ליערות, אבל אחרי מספר חודשים נתפס ונשלח למחנה ריכוז. שם הוא שמע שאחיו נהרג והוא נשאר השריד האחרון למשפחתו.

הוא הצליח לשרוד במחנה הריכוז, אחרי עבודות פרך, ולאחר סיום המלחמה נשלח למחנה פליטים בגרמניה. שם שהה קרוב ל- 3 שנים, התחזק פיזית ואף שיחק כדורגל במכבי פרנוולד מינכן, כקיצוני ימני.

ב-1948 עלה לישראל חסר כל ומיד נשלח לצבא להילחם. עם תום מלחמת העצמאות הוא השתחרר והתחיל לעבוד ובמאמץ גדול ואהבה אין סופית גידל, יחד עם אימי מלכה, משפחה לתפארת.

מהרגע שעלה ארצה ועד יומו האחרון היה אוהד מכבי תל אביב. כשהייתי בן 5 לקח אותי למשחק הכדורגל הראשון של מכבי בבלומפילד ומאז הפכתי גם אני לאוהד מושבע של הקבוצה.

 

מועדון הכדורגל מכבי תל אביב קיים היום (חמישי) ערב הנצחה מרגש לאוהדי הקבוצה שנרצחו מאז המתקפה המתועבת ב-7 באוקטובר ושנפלו בהגנה על מדינת ישראל. האירוע התקיים באיצטדיון בלומפילד, אליו הוזמנו 96 המשפחות שאיבדו את יקיריהן מאז פרוץ המלחמה.  

המשפחות קיבלו לידיהן את החולצה המיוחדת שעיצב המועדון לזכר אוהדיו שנרצחו ונפלו במלחמה, ושעימה שיחקה מכבי במשחק הליגה העונה מול מכבי נתניה. כמו כן הוצג להן גם פרויקט הנצחה מיוחד של מכבי לקראת יום הזכרון.     

במהלך האירוע, אליו הגיעו נציגי הקבוצה, נשא דברים הקשר דור פרץ בשם השחקנים ואמר: ״עונת הכדורגל בניגוד לשנה הקלנדרית נמשכת בדרך כלל מתחילת חודש יולי ועד לסוף חודש מאי. העונה מהווה מעין לוח שנה עבור כולנו, שחקנים, אוהדים וכל מי ששייך או עוסק בכדורגל. העונה הזאת החלה כרגיל אבל בבוקר שבת – השביעי באוקטובר החיים של כולנו נעצרו.

החברים שלי ואני, יחד עם עובדי המועדון התגייסנו מהיום הראשון, לנחם, לחזק, לתמוך, לתת כתף, לחבק ולנסות לעזור להפיג במעט את הכאב הנורא של השכול, את כאבי הפציעות של הנפגעים בבתי החולים, החיילות והחיילים, קשיי המפונים ובמקביל העלאת המודעות והקריאה לשחרור כל החטופים במהרה״.

אדווה גבאי, אחותו של נצר שמחי ז"ל, שיתפה את סיפורו של אחיה שנפל בעת הלחימה בעזה. בנוסף כיבד אותנו בנוכחותו הזמר רגב הוד שביצע מספר שירים מרגשים. בין המשתתפים באירוע היו גם נציגים של ארגוני האוהדים אחים לסמל ומכבי פנאטיקס.

אחרי ההצלחות העצומות בשנים, קרן מכבי תל אביב (ע"ר) ואחים לסמל מתאחדים שוב לטובת מי שצריך אותנו ויוצאים לדרך עם פרויקט גיוס חבילות מזון לפסח המתקרב. השנה החלטנו להקדיש את הפרויקט לערן פריימן ז"ל, אוהד הקבוצה שהיה מתנדב ותיק באחים לסמל. ערן נפטר בחודש אוקטובר האחרון באופן מפתיע.

לתרומה לחצו כאן

כדי להצליח במשימה אנחנו צריכים אתכם איתנו. הצטרפו עכשיו לפרויקט "עושים טוב בצהוב" ויחד נדאג שאף אחד לא יישאר רעב בחג. זו ההזדמנות להזכיר כי רק בשנה שעברה ההירתמות שלכם הביאה לגיוס סכום שיא של יותר ממליון ₪ (!!!), שבעזרתם יותר מ-5,000 משפחות זכו לארוחת חג בפסח ובראש השנה. השנה אנחנו מגיעים לשבור את השיא כשהמטרה היא אספקת ארוחה חמה לחג למספר גדול אפילו יותר של משפחות!

איך תורמים?

אנחנו קוראים לכם להצטרף אלינו ולהיות שגרירים צהובים – ואפילו לזכות בפרסים! השגרירים שיגייסו הכי הרבה תרומות לטובת הפרויקט יזכו בפרסים שווים במיוחד להצטרפות לחצו כאן

החל מיום ראשון (24/03) בשעה 10:00 ועד ליום חמישי (28/03) יימשך גיוס הכספים  לטובת רכישות חבילות המזון לחג לנזקקים. רוצים לעזור? מצוין! כל מה שאתם צריכים לעשות הוא להיכנס ללינק הבא ולבחור כיצד וכמה אתם מעוניינים לתרום.

לתרומה לחצו כאן

בשלב הבא נקיים יום אריזות מזון מיוחד שיתקיים באיצטדיון בלומפילד (הפרטים המלאים יפורסמו בהמשך).

כששמענו לראשונה על יציע האמהות של שועלי כפר עזה הדבר הראשון שעלה לנגד עינינו היה שוב הנשים שעומדות מאחורי השחקנים על כר הדשא. אלא שהיכרות קרובה עם האמהות דקלה שמריז, אורית  ונירה שפק שילידהן משחקים בקבוצה מציגה תמונה אחרת לגמרי – יוזמה שעוסקת בחיבור של קהילה שלמה בקיבוץ לספורט ולכדורגל בפרט. ב-7 באוקטובר היוזמה הזו קיבלה רובד נוסף של עוצמה נשית.

צפו בכתבה:

מאוחדים בשביל החטופים. משחק הראווה למען החטופים מה-7 באוקטובר נערך אמש (שלישי) ובו שחקני מכבי והפעול תל אביב פגשו את שחקני מכבי והפועל חיפה למשחק נוסטלגי, מסקרן ומרגש.

עוד לפני המשחק נערך טקס בשיתוף משפחות החטופים וכל שחקני שתי הקבוצות אחזו בשלט BRING THEM HOME NOW! שוער העבר של הצהובים, דניאל ליפשיץ, אשר סבתו, יוכבד ליפשיץ שוחררה מהשבי בעזה בעוד סבו עדיין מצוי שם, בעט את בעיטת הפתיחה של המשחק. עוד לפני כן אמר לאתר הרשמי:

"אנחנו עדים פה לכמה אחדות יש בנינו בנוגע לנושא החטופים וחשיבותו. שחקני מכבי והפועל תל אביב ושחקני מכבי והפועל חיפה, שיש בניהם יריבות על הדשא מתאחדים לעמן המטרה הזו. כולנו מקווים שנראה את כל החטופים חזרה בבית. תודה למכבי ישראל על האירוע הזה. אנחנו רואים בכל מחזור בליגה את התתמקדות של קבוצות הכדורגל בהחזרת החטופים ואני שמח לראות את החברים שלי תומכים בזה".

לירן שטראובר ויקיר שינה, שייצגו את מכבי במשחק שיתפו: "זה אחד האירועים מהחשובים  שיכולים להיות. לעלות את המודעות להחזרת כל החטופים אתמול ולא היום. שתבינו את חשיבות הדבר שעם שחקני מכבי והפועל משתפים פעולה במשחק כמה זה חשוב בשבילנו לשים את כל היריבות הספורטיבית בצד למען המטרה הנעלה. ביחד אפשר לעשות הכל ונצח הכל", אמר שטראובר ויקיר שינה הוסיף: "נקווה לעלות חיוך אפילו הקטן ביותר בתקופה הזו, ולסיים פה ולהמשיך את המסע הזה לחזרת החטופים".

אמיר שלח אמר: "אני גר בתל אביב קם עם המשפחה שלי ומשחק כדורגל הערב כשיש חטופים שנמצאים בעשה כבר למעלה מ-124 ימים. זה הזוי. צריך להחזיר אותם. דרבי עבורנו גם בותיקים זה חשוב אבל הפעם נתמקד ביריבים מחיפה יחד".

אוהדי מכבי חזרו אמש (רביעי) לראשונה לאיצטדיון בלומפילד מאז פרצה המלחמה וקרן מועדון הכדורגל מכבי ת"א (ע"ר) ניצלה את המשחק מול בית"ר ירושלים למחווה במסגרתה ניסינו להעניק מעט נחת לחיילים שנפצעו במלחמה.  

צפו בכתבה המרגשת:

אל האיצטדיון הגיעו 24 חיילים, אוהדי הקבוצה, שנפצעו במהלך הלחימה בגזרות השונות והתארחו ביציע הפלטינום ממנו צפו בניצחון 0:1 של הצהובים במסגרת המחזור ה-12 של ליגת ONE ZERO.

עוד קודם לכן אייל גולסה, דן ביטון וסייד אבו פרחי פגשו את החיילים ושמעו את סיפוריהם, כאשר בסיום המשחק שאר שחקני מכבי התפנו כדי לפגוש אותם גם כן ולהעניק להם מתנות ממוצרי המועדון.