קרויף: "אנחנו חייבים לשנות את המומנטום"

מכבי תל אביב תעלה מחר (שבת ב-20:30) למשחק נוסף במסגרת הפלייאוף העליון של ליגת העל. הצהובים יארחו בנתניה את בני יהודה למשחק במסגרת המחזור ה-31 והיום קיימה הקבוצה את מסיבת העיתונאים לקראת ההתמודדות.

"זה משחק חשוב בגלל הרבה סיבות אבל העיקרית היא לעצור את רצף התוצאות השליליות ולהפוך את התמונה. זו המטרה המרכזית למחר", אמר קרויף בפתח דבריו, "גם השחקנים רואים את הטבלה, את השינוי בה מבחינתנו. אני לא מאמין שיש שחקן שלא מדוע לכך ולמה שהקבוצה צריכה לעשות". 

מה תשנה בהרכב?
"שנינו את ההרכב בשבוע בשעבר, אבל בסוף זה לא עניין טקטי או שחקנים. אנחו פשוט בריצה שלא משנה מה קורה זה נגדנו, הסטטיסטיקה שלנו ברורה. ספגנו הרבה במשחקים האחרונים, הרבה יותר מבמשחקים קודמים. כולנו ביחד בזה, אבל זו הבעיה העיקרית שלנו. אחרי שאנחנו סופגים קשה לנו להגיב וזו אחת הבעיות העיקריות".

על המאבק בליגה:
"הכי חשוב שנתרכז רק בעצמנו. אנחנו צריכים לשנות את המומנטום, לתת 200 אחוז ולנצח ואז לא נהיה תלויים באף אחד. הדרך היחידה לקום על הרגליים היא לעשות את זה בעצמך. יש עוד הרבה להילחם עליו. גם מבחינת השחקנים, ככל שהכישלון גדול יותר יהיויותר שינויים בעתיד ויש לנו מספיק סיבות כדי לרצות לנצח".

"אנחנו צריכים את הנקודות וצריכים להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. כולם מרוכזים במה שצריך לעשות. לאנשים יש גם גאווה מקצועית, זה יושב בראש. אנחנו צריכים את הנקודות והדרך היחידה לעשות זאת היא לשים על המגרש אנשים שיש להם מה להוכיח ולוחמים".

על המושאלים של בני יהודה:
"ברור שהמושאלים יבואו עם הרבה מוטיבציה. חלקם עשו צעדים יפים קדימה, אני בטוח שחלק מהשחקנים האלה יחזרו למכבי בעונה הבאה. הם ראויים לכך ולכן גם השאלנו אותם – כדי שיצברו ניסיון".

קיארטנסון: "כדי להיות במונדיאל אני צריך לשחק טוב עכשיו"

על התקופה האחרונה:
"לא חשבתי שדברים יראו ככה. אנחנו חייבים לשנות את המצב הזה. אנחנו יכולים לדבר על זה שהיינו צריכים לנצח אבל זה לא משנה. כולנו מקצוענים וקורים דברים בכדורגל כך שההודעה של העזיבה של ג'ורדי היא לא סיבה לכלום". 

על עתידו:
"אני במועדון טוב, אבל ברור שיום אחד ארצה להיות בליגה חזקה יותר. כרגע אני לא חושב על זה. אני רוצה לסיים את העונה הזו כמו שצריך, כל השאר זה ספקולציות. ברור שאני רוצה להיות במונדיאל וכדי זה יקרה אני צריך לשחק טוב עכשיו, אז זה מה שאני חושב עליו".

על המונדיאל:
"זה יקרה בקרוב ואני חייב לשחק טוב בכל משחק. לעזור לקבוצה שלי, אני לא מודאג אבל אני יודע שאצטרך לשחק טוב".

על היכולת שלו:
"בתחילת העונה לא הגעתי להרבה מצבים. ברור שאני רוצה להבקיע בכל משחק. הייתי מעדיף להבקיע פחות ושהקבוצה תהיה במקום טוב יותר, העונה המספרים שלי מעט פחות טובים אבל הכי חשוב הוא שהקבוצה תנצח ואכבוש שערים חשובים עבור הקבוצה".

 

קחו את שנות ה-90: האליפות שהושגה בפוטו פיניש

תחילת שנות התשעים היתה שעתה היפה של מכבי תל אביב. אחרי עשור שחון בשנות ה-80, ובסך הכל 13 שנים ללא הנפת צלחת, הכל התחבר לצהובים שהשיגו אליפות על טהרת שחקני הבית בעונת 1991/92.

בוידאו: בניצחון הדרבי בעונת 91/92

השלד ההוא המשיך גם לעבר שתי אליפויות נוספות ב-1994/95 וב-1995/96, כאשר האחרונה שבהן הפכה למפורסמת במיוחד בעקבות הדאבל המרשים בו זכו הצהובים באותה השנה. אלא שהפעם, הגיע הזמן להפנות את הזרקור דווקא אל עבר עונת 1994/95 – שעד היום נחשבת לאחת מהיותר דרמטיות שהיו בכדורגל הישראלי.

עונת 1994/95 – שעד היום נחשבת לאחת מהיותר דרמטיות שהיו בכדורגל הישראלי.

האמת היא שאי אפשר להזכיר את מכבי ההיא מבלי להזכיר את היריבה הגדולה של הצהובים באותם שנים – מכבי חיפה. כמו מכבי, גם לירוקים היתה קבוצה איכותית במיוחד, שכללה בין השאר את אייל ברקוביץ' וחיים רביבו – שניים מהשחקנים הגדולים אי פעם במדינה. מהעבר השני מכבי של אותה תקופה העמידה קבוצה עם כוכבים כמו אבי נמני, איציק זוהר (שבין לבין עבר לשחק באנטורפן הבלגית), אבי כהן הירושלמי, ניר קלינגר, האחים ברומר, אמיר שלח, אלי דריקס וכמובן הזרים המצויינים שורה אובארוב ואלכסנדר פולוקארוב. התוצאה היתה מאבק מרתק ויריבות גדולה שנוצרה בין הקבוצות באותה תקופה. 

אל עונת 1994/95 נכנסה מכבי עם רצון להפוך את הקערה על פיה, אולי אפילו לנקום. מדוע? על אף עונה אדירה ב-1993/94, בה צברו 88 נקודות, הצהובים ראו את חיפה מניפה את הצלחת לאחר 39 מחזורי ליגה ללא הפסד. גם שחקני מכבי כנראה שמעו את הפרשנים מהללים את חיפה ומכתירים אותה לקבוצה הנוצצת יותר לכאורה, אלא שהכוח, האחדות וגם האיכות של מכבי תחת המאמן אברהם גרנט הוכיחו שכדי לקחת תואר צריך גם הרבה אופי. בסופו של דבר, ואת זה יודעת כל קבוצה שהשיגה משהו במהלך חייה, כשהמאבק צמוד מגיעים הרגעים הקטנים שכותבים את ההיסטוריה.

רגע כזה הגיע במחזור ה-26 (מתוך 30 בסך הכל). ערב המחזור נהנו שחקניו של גרנט מפער של 4 נקודות על פני חיפה. הירוקים ששיחקו מוקדם יותר, גברו 0:2 על בני יהודה וחיכו לראות האם הפועל בית שאן הצנועה, כוכבת הסרט המפורסם והמצויין "בית שאן: סרט מלחמה" שנעשה בדיוק באותו עונה, תצליח לגרום למכבי לאבד נקודות. ואכן, הצהובים לא ליקקו דבש. במשך 95 דקות הצליחה האורחת מהצפון להתגונן ולשמור על 0:0. הפער כבר כמעט קוזז לשתי נקודות בלבד – אך אז הגיע יורי שוקאנוב. עמוק בתוך תוספת הזמן הקשר הזר של מכבי הניף את הרגל לבעיטה שכנראה לא היתה מוצאת את הרשת במרבית המקרים, אך טעות של השוער המחליף שלומי ממן הוכיחה שלפעמים צריך גם מזל של אלופים. 0:1 קטן-גדול למכבי ששמרה על הפער.

צפו בשער המפורסם של שוקאנוב:

העסק גמור? עדיין לא. דווקא לאחר הניצחון על בית שאן הצהובים איבדו גובה עם שתי תוצאות תיקו בשני המשחקים הבאים ולמחזור הנעילה של העונה הגיעו עם יתרון  2 נקודות על פני החיפאים. המשמעות: האליפות תוכרע ברגע האחרון. כדי להוסיף עוד מתח, ההגרלה זימנה למכבי משחק חוץ לא פשוט בכלל מול הפועל ב"ש, שבאותן עונות נחשבה לקבוצה השלישית בטיבה בליגה.

המשפט השחוק בשנים ההם היה "האליפות עוברת בבאר שבע". מעולם הוא לא היה נכון יותר.

המשפט השחוק בשנים ההם היה "האליפות עוברת בבאר שבע". מעולם הוא לא היה נכון יותר. מנגד, מכבי חיפה אירחה בקרית אליעזר את אותה בית שאן, שנלחמה על חייה בליגה והגיעה למחזור הסיום כאשר החרב מונחת על צוואר וכל תוצאה מלבד ניצחון עלולה להוריד אותה ליגה.

ה-27.5.1995. שריקת הפתיחה נשמעה באיצטדיון וסרמיל ובאיצטדיון קריית אליעזר במקביל. אחרי קצת יותר מחצי שעה האיתות הראשון הגיע מהצפון. צמד מהיר של עופר שיטרית העלה את חיפה ליתרון 0:2 מבטיח, קבע כי במצב העניינים הנוכחי הירוקים במקום הראשון והעביר את כל הלחץ אל הכתפיים של שחקני מכבי תל אביב. 

אלא שכמו לכל אורך העונה ההיא גם הפעם השחקנים בצהוב הוכיחו שיש להם את הערך המוסף שיוצר קבוצה אלופה. רגע לפני סיום המחצית הראשונה מכבי קיבלה כדור חופשי סמוך לפינת הרחבה. ניר קלינגר הגביה את הכדור אל הראש של אלון ברומר והקשר המשיך עם נגיחה ממצב די קשה הישר לפינה הרחוקה של ב"ש ופנימה. שער האליפות. עוד 0:1 קטן-גדול ששווה צלחת. כמיטב המסורת של הימים ההם אלפי האוהדים שליוו את מכבי לבירת הנגב פרצו לכר הדשא ולאחר מספר עצירות גם שמעו את השריקה האחרונה של עונה מתוקה.

כדי להשלים את הסיפור כולו נזכיר רק שבחיפה שמעו על היתרון של הצהובים ובמחצית השניה איבדו ככל הנראה את התקווה. את בית שאן זה לא ממש עניין והיא ייצרה מהפך מדהים, ניצחה 2:3 והבטיחה לעצמה עונה נוספת בליגה הבכירה.

צפו בגול האליפות בב"ש:

 

 

 

מברכים ומתגעגעים למכבי: הזרים מהעבר עושים כבוד למדינה

יום העצמאות ה-70 של ישראל הוא בהחלט ציון דרך מרגש ולכבוד המאורע מתברר שגם ברחבי העולם יש הרבה מאוד אנשים שאוהבים את המדינה הזו וגם את מכבי. מדובר בכמה מהזרים האהובים שעברו לאורך השנים במועדון ולרגל חגיגות ה-70 ביקשנו מהם לשלוח את הברכה שלהם למדינה ולכם האוהדים. רשימת המברכים מכובדת וכוללת את: ראדה פריצה, ניקולה מיטרוביץ', חואן פאבלו קולינאס, אוסקר גארסיה, פיטר בוס, גיז'רמו ישראלביץ', נוסא איגיבור ורובן מרטינס. צפו:

הזרים האהובים מברכים לרגל יום העצמאות ה-70

"כשהגעת לאיצטדיון החיוך היה מאיר את פניך"

ב-15.11.17 בשעה 17:00 התהפך עליי עולמי וכל תכנוני ומחשבותיי השתנו.

אריאל היה החבר הטוב ביותר שלי – צהוב בנשמה.

אתה אריאל, שמשכת אותי אחרייך לשנות את חיי ולהיות חלק בלתי נתפס מקהל האוהדים של מכבי תל אביב האהובה עלינו.

הלכנו לכל משחק, בגשם, בקור ובחום. אם זה בבלומפילד, בבאר שבע או עכו. בשבילנו זו היתה אהבה שלא ניתן לעצור, גם כשהתגייסנו דאגנו בכל יציאה של שבת להגיע לכל משחק, למרות כל העייפות והמשפחה שמאוד רצתה שנהיה במחיצתה.

בחרנו גם במשפחת מכבי תל אביב.

לא אשכח איך במשחק מול בני יהודה ב-2012/13 מכבי ניצחה עם שער בדקה ה-98. איך קפצנו ביציע ומרוב התרגשות והתלהבות שברנו את הכיסא. נפלנו מרוב אושר. אני זוכר איך כשהיינו יוצאים למשחק והיית מגיע למגרש האושר והחיוך מילאו את פניך. החיוך שלך היה משהו שקשה לשכוח ובשבילנו מכבי היתה החיים.

וכמו שאני הלכתי בעקבותיך והפכתי לאוהד שרוף של מכבי, אתה אריאל הלכת בעקבותיי לחיל התותחנים. עשינו דרך ארוכה ביחד מחטיבת הביניים ועד היום המר שבו כל תוכניותינו המשותפות נגדעו. היום, ללכת למשחקים בלעדיך כבר לא מרגיש אותו הדבר.

חבר יקר שלי, אתה חסר לי ולנו מאוד.

סמ"ר אריאל הרוש (1996-2017)
סיים בהצטיינות את לימודיו בבית הספר התיכון קרית שרת בחולון במגמת ביוטכנולוגיה. מגיל צעיר היה מתלווה לאביו למשחקי הכדורגל של מכבי תל אביב. כשסיים את לימודיו התגייס לצבא לחיל התותחנים ואהב מאוד את השירות הצבאי.

ב-15.11.2017, כחודשיים לפני השיחרור המיוחל מהצבא, וכשבוע אחרי שחגג את יום הולדתו ה-21, אריאל נהרג בתאונה בכביש הצפון במהלך נסיעה מבצעית ליד קיבוץ יפתח. הותיר אחריו הורים כואבים ואחות אחת.

 

 

"דאגת שתמיד יהיה שמח": סיפורו של שילה סימן טוב

אומרים שאלוהים קוטף רק את הטובים ביותר ואת טוב ליבו של שילה הכירו כל הסובבים אותו. כבר בנערותו שילה, שנולד בצופים שבשומרון, היה מנצל את חופשת הקיץ כדי  להתנדב לעמותות ילדים עם צרכים מיוחדים והיה חלק מרכזי מהאווירה השמחה שהיה כל כך חשוב ליצור במקומות האלה.

לאחר סיום התיכון בחר ללכת לישיבה לפני השירות הצבאי, שם בנה את עצמו השקפתית ופיזית והכין את עצמו לצבא ולחיים. אחרי 3 שנים בישיבה התגייס לגולני, עבר גיבוש והגיע עם הרבה מוטיבציה לשירות משמעותי פלס"ר, שם היה בורג מרכזי בצוות. כמו במשך מרבית חייו הקצרים, גם בצוות דאג בכל הזדמנות שהאווירה תהיה שמחה וניסה בכל עת להיטיב עם הסובבים אותו. לאחר תקופה בצה"ל, מפקדו אף דחף אותו לצאת לפיקוד, אך שילה התעקש להשאר בצוות כי הבין ששם נמצאת משימתו העיקרית. 

בין לבין שילה גם טיפח אהבה גדולה לספורט. עוד בילדותו נתן מקום משמעותי למשחקים, היה שותף פעיל בטורנירים בשומרון והיה שחקן מצטיין. בתוך האהבה הזו חלק נכבד היה שמור גם לקבוצות הכדורגל והכדורסל של מכבי ת"א. הוא היה אוהד אדוק של מכבי והצלחת הקבוצה הייתה חשובה לו. שילה ציין את הדרבי (0:4) בעונת האליפות של 2012-13 כאחד המשחקים הגדולים של מכבי שנחרטו בזכרונו. על אף גשם חזק שירד באותו משחק, האווירה של אוהדי הקבוצה הייתה לוהטת ודחפה את מכבי לניצחון זכור במיוחד וכמובן גם לזכייה בתואר בסיום העונה.

אלא שבמהלך חודש פברואר השנה סיפור חייו של שילה נגדע. שילה ו-2 מחבריו נהרגו בהתנגשות משאית בהאמר שהוביל את הלוחמים בכביש 6 בדרכם לאבטחת ישובים בשומרון. 

רצה הגורל וביום התאונה זכה שילה בצ'ופר ומפקדיו איפשרו לו לנסוע לביתו ולהגיע עצמאית לבסיס. למרות זאת, שילה ידע שלאחד מחבריו היה חשוב מאוד לעבור בביתו ועל כן אמר לחבר שייצא במקומו ויגיע עצמאית לבסיס, ואילו שילה יסע בהאמר עם שאר הצוות, במה שבסופו של דבר היתה נסיעתו האחרונה.

גם במותו שילה סייע להמשיך חיים אחרים, כאשר משפחתו תרמה את איבריו מתוך ידיעה שזה מה שהיה רוצה ובעקבות תרומת איבריו 6 אנשים שונים קיבלו חיים מחדש.

הכותב הוא בן דודו של שילה