רבינוביץ היה חלק מהקבוצה המפוארת של שנות החמישים כאשר שימש כרץ (קשר) השמאלי של הקבוצה לאורך חלק גדול מהעשור. בגיל 17 בלבד עלה לבוגרים ובעונתו הראשונה, 1953/54, היה שותף לדרך של מכבי ת"א לעבר הזכייה בדאבל. רבינוביץ לא הרבה להבקיע אך כישוריו הטכניים בלטו והרץ השמאלי הראה יכולת גבוהה לאורך כל הקריירה. באחד ממפגשי הראווה של מכבי ת"א באירופה בשנת 1954 בלט רבינוביץ בצמד המשחקים מול וויבודינה היוגוסלבית וכבש בתיקו 2-2 בגומלין.
ב-1954/55 רבינוביץ עזר למכבי ת"א לזכות בגביע המדינה כאשר כבש צמד בניצחון 0-6 על הכוח תל אביב בסיבוב השלישי של הגביע. הקשר המשיך לשרוף שטחים באגף השמאלי גם במסעות הקבוצה בחו"ל וקיבל שבחים רבים בין השאר על הופעותיו נגד אתלטיקו ריו הברזילאית וסארייבו היוגוסלבית. בסך הכול זכה רבינוביץ במספר יפה של תארים כשחקן מכבי ת"א, שלוש אליפויות (1953/54, 1955/56, 1957/58) ושלושה גביעי מדינה (1953/54, 1954/55, 1957/58).
במדי הנבחרת הלאומית של ישראל רשם רבינוביץ 6 הופעות כאשר הראשונה הייתה בתבוסה 5-0 לברית המועצות ב-1956. באותן שנים היה נהוג ל"עברת" את שמות הספורטאים הישראלים ולכן לכבוד הנסיעה שונה שם משפחתו של רבינוביץ לרון. רבינוביץ גם לקח חלק במשחק בינלאומי של מכבי ת"א נגד נבחרת איסלנד שנערך באוקטובר 1956 והצטיין בו כאשר כבש בניצחון 0-2.
תמונה - ארכיון ההתאחדות לכדורגל
