אחד השוערים הטובים וגם הצבעוניים ביותר ששיחקו במכבי ת"א ובישראל בכלל הגיע למכבי תל אביב בעונת 1991/92 מדינמו מוסקבה. אלכנסדר 'שורה' אובארוב היה גם בעל עבר של 11 הופעות בנבחרת הלאומית של ברית המועצות לפני הגעתו וציפו כי הוא יוכיח את עצמו גם במדי מכבי ת"א. רבים זוכרים את משחק הבכורה שלו בליגה נגד בית"ר ת"א בו ספג שלושה שערים תוך שלוש דקות וקיבל ביקורת נוקבת מצד התקשורת והאוהדים.
הביקורת התחלפה מהר מאוד למחמאות גדולות כאשר אובארוב הראה יכולת גבוהה בהמשך ועזר לצהובים לזכות באליפות ראשונה של הצהובים אחרי 13 שנים. אובארוב ייצב את ההגנה ולא החמיץ דקה בכל 46 המשחקים הרשמיים של מכבי ת"א בעונתו הראשונה. אובארוב לא זז משער הצהובים גם בעונות הבאות והמשיך לשלוט ברחבה ולהטיל מורא על חלוצי היריבות. השוער בעל הקומה הגבוהה ומבנה הגוף החזק הדף כמעט כל מה שנבעט עליו, שלט בכדורי הגובה והעניק את הביטחון הדרוש להגנה שלו.
את התמורה ליכולת ראה אובארוב בתארים בהם זכה עם הקבוצה כאשר מלבד האליפות בעונתו הראשונה הוא זכה בכל שאר התארים האפשריים בארץ. עונת השיא של השוער הגיעה בעונת הדאבל של 1995/96 כאשר בליגה הוא ספג 16 שערים בלבד ב-30 מחזורים. אובארוב היה כסלע בשער הצהובים ולזכותו חלק חשוב מאוד בקבוצה הטובה שקטפה תארים בשנות התשעים. השוער זכה בשלוש אליפויות (1991/92, 1994/95, 1995/96), שני גביעי מדינה (1993/94, 1995/96) ושני גביעי טוטו (1992/93, 1998/99).
התאקלמותו של אובארוב במכבי ת"א ובישראל הייתה מצוינת לא רק בתוך המגרש אלא גם מחוצה לו. גם לאחר פרישתו בתום עונת 1999/00 אובארוב לא זז מקרית שלום ונשאר כמאמן השוערים של מכבי ת"א, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. "שורה" שימש במקביל לעבודתו במכבי ת"א גם כמאמן השוערים של נבחרת ישראל במשך 12 שנה מ-2000 עד 2012.
