מועדון שחקני העבר: יצחק נחמיאס 1935-2017

נחמיאס שנולד ב-1935 בתל אביב החל לשחק כדורגל תחרותי  רק בגיל 16 כאשר הגיע כנער למכבי תל אביב. מאמן הקבוצה הבוגרת בתחילת שנות החמישים, ג'רי בית הלוי העלה את נחמיאס להתאמן עם הבוגרים, אך גאול מכליס היה זה שהעניק לו הופעת בכורה רשמית. נחמיאס פתח בהרכב בתיקו 1-1 בדרבי בסוף עונת 1951/52 במשחקו היחיד בעונה שהסתיימה עם אליפות למכבי. בעונה הבאה ששוחקה (1953/54) נחמיאס נאלץ להיאבק על מקום בהתקפה עם כוכבים גדולים אחרים בהיסטוריה של מכבי כמו שייע גלזר, צבי סטודינסקי ויוסל'ה מירימוביץ.

נחמיאס לא הרבה לשחק באותה עונה, אך אסף שני תארים ראשונים במדי מכבי ת"א כאשר היה שותף לזכיית הקבוצה בדאבל. עונה לאחר מכן נחמיאס תפס לעצמו בהרכב והיה שותף מלא לעוד זכייה בגביע המדינה עם שער בניצחון 1-3 על הפועל פתח תקווה בגמר. כמו שאר כוכבי הקבוצה בשנות החמישים שזכו לכינוי "תור הזהב" של מכבי ת"א גם נחמיאס הצטיין במסעות הקבוצה לחו"ל באותן שנים. 

תרומתו של נחמיאס לטור השערים של מכבי ת"א החלה לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית בעונת 1955/56 בה קטף נחמיאס תואר אליפות נוסף. שחקן ההתקפה המגוון כבש 7 שערים ב-24 משחקים בעונה זו כולל שער זכור במיוחד בניצחון 0-3 בדרבי נגד הפועל ת"א. עונת השיא של נחמיאס הגיעה כאשר הוא כבש 10 שערים ב-20 משחקים בדאבל נוסף של מכבי ב-1957/58. בסך הכול נחמיאס היה שותף לארבע אליפויות וחמישה גביעים ב-12 עונות במדי מכבי ת"א. לאחר שעזב את מכבי ת"א ב-1964 עבר לשחק ולאמן במכבי רחובות.

במדי נבחרת ישראל לנחמיאס רשומות 5 הופעות בינארציות כאשר הופעת הבכורה הייתה בתבוסה 5-0 לנבחרת הגדולה של ברית המועצות ב-1956. לאחר מכן שיחק נחמיאס גם בשני הפסדים לנבחרת ווילס במוקדמות גביע העולם של 1958, בניצחון 1-2 על סינגפור במשחקי אסיה ובהפסד הידידות 5-4 לצרפת.

מועדון שחקני העבר: מאיר נמני

מכבי תל אביב התברכה בשנות ה-70 בלא מעט שחקני קישור והגנה מהטובים שידע הכדורגל הישראלי. ברשימה הזו נכלל ללא ספק מאיר נמני, שהצטרף למועדון הצהוב בגיל 21 בעונת 1968/69 מבית"ר רמלה. באותה עונה ערך את הופעת הבכורה שלו במדים הצהובים במשחק נגד בית"ר ירושלים.

נמני הפך מהר מאד לציר המרכזי במשחקה של מכבי תל אביב, תפס לו מקום של קבע בהרכב הקבוצה והיה לאחד השחקנים האהובים. באותה עונה אף התכבד בשער בכורה כשחתם את התוצאה בניצחון 0:3 על הפועל ירושלים וכבש שער נוסף במחזור האחרון נגד שמשון ת"א. נמני אף היה חלק מאירוע היסטורי בתולדות הקבוצה כאשר היה שותף מלא לזכייה הראשונה של מכבי ת"א בגביע אסיה. הרכש הצעיר היה שותף בכל המשחקים כולל בניצחון 0:1 בגמר נגד קבוצת יאנג צ'י הדרום קוריאנית בו בלט.

נמני המשיך לצבור תארים עם מכבי ת"א בשנותיו הראשונות כאשר בעונה השנייה שלו זכה בדאבל (אליפות וגביע). נמני היה ידוע כשחקן מגוון שהתאים את עצמו לכל תפקיד בו שיחק במגרש ועשה זאת בזכות כמות לא מבוטלת של כישרון. במהלך 13 שנותיו במכבי תל אביב מצא נמני את הרשת 27 פעמים בכל המפעלים וזכה בארבע אליפויות, שני גביעי אסיה ושני גביעי מדינה. הקשר, שתופקד לסירוגין גם בהגנה, רשם גם 24 הופעות במדי נבחרת ישראל.

ארון תארים:

אליפויות: 1969/1970, 1971/72, 1976/77, 1978/79

גביעי המדינה: 1969/70, 1976/77

אליפות אסיה לקבוצות: 1968/69, 1970/71

משחק לפנתיאון:
בין שלל המשחקים הגדולים בהם לקח חלק נמני, נדמה שאחד הבולטים הוא ללא ספק הדרבי משנת 1970 בו ניצחה מכבי ת"א 0:5 את הפועל ת"א. נמני היה בורג חשוב באותו קבוצה וכמובן גם פתח בהרכב באותו יום היסטורי  – 25.1.1970 – באיצטדיון בלומפילד. התוצאה שהשיגו נמני וחבריו באותה עונה החזיקה מעמד כניצחון הגדול ביותר בתולדות הדרבי של תל אביב עד שבפתיחת העונה הנוכחית שיכפלה מכבי את ההישג עם ה-0:5 הזכור על היריבה העירונית.

שחקן העבר אורי קדמי נפטר בגיל 70

מועדון הכדורגל מכבי תל אביב מרכין ראש עם פטירתו של שחקן העבר אורי קדמי בגיל 70. קדמי שיחק במדי מכבי תל אביב בין השנים 1963 ל-1969. בשנים אלה ערך 117 הופעות וכבש 25 שערים.

קדמי (משמאל) ()

אחד הכיבושים הזכורים שלו הגיע בעונת 1963/64 אז הבקיע את שער הניצחון בגמר גביע המדינה נגד הפועל חיפה. באותה תקופה היה נהוג לקיים משחק חוזר במקרה של תיקו (לאחר הארכה). אחרי ששני "הגמרים" הקודמים הסתיימו ב-1:1, קדמי היה האיש שהכריע את הגמר השלישי כש מצא את הרשת בדקה ה-87 במהלך שהעניק לצהובים ניצחון 1:2.

מועדון שחקני העבר: אורי מלמיליאן

קריירה מפוארת הפכה את אורי מלמיליאן לאחד השחקנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי והשנה הקשר האגדי גם יזכה לכבוד ששמור למעטים בלבד. מלמיליאן יהיה אחד ממדליקי המשואות בטקס יום העצמאות בהר הרצל בירושלים. לכבוד האירוע מועדון שחקני העבר חוזר אל הרגעים המרכזיים שלו במדי מכבי ת"א.

ההיסטוריה הפכה כידוע את מלמיליאן לאחד הסמלים הגדולים של בית"ר ירושלים, אך בקיץ 1989 הגיע הקשר המוכשר לשורות מכבי תל אביב וסייע להחזיר את המועדון אל ימיו היפים. לאחר לא מעט שנים של כישלונות במכבי ניסו להבריא את המועדון ואחד המהלכים המשמעותיים באותו תהליך הגיע בתחילת קיץ 1989, כאשר היו"ר דני לאופר ביצע שתי החתמות ענק בכדורגל הישראלי של אז. אורי מלמיליאן ואבי כהן הירושלמי, שני הכוכבים של בית"ר בשנות ה-80, עברו למכבי במהלך שהרעיד את עולם הספורט הישראלי.

הכוכבים מהבירה הגיעו לא רק על תקן שחקנים מוכשרים, אלא גם כמבוגרים אחראים שפרסו את חסותם על צעירים מוכשרים ואנונימיים שלימים יהפכו לכוכבים הבלתי מוערערים של מכבי כמו אבי נמני, איציק זוהר, ניר קלינגר ועוד.

טופס החתימה של מלמיליאן ואבי כהן ()

כבר בעונתו הראשונה הספיק מלמיליאן להציג לראווה את כשרונו בקריעת רשתות. הקשר הוותיק הספיק לכבוש לא פחות מ-16 שערים, שהפכו אותו למלך השערים של עונת 1989/90. תהליך הבנייה של אותה קבוצה הגיע לשיאו בעונת 1991/92. השילוב בין הצעירים המוכשרים לשחקנים הוותיקים, תחת המאמן אברהם גרנט, הביא למכבי את אליפות המדינה לאחר בצורת של 13 שנים. עבור מלמיליאן היה זה תואר אליפות אישי ראשון במכבי ושני בקריירה (במדי בית"ר ירושלים).

לאחר אותה שנה עזב מלמיליאן את מכבי והמשיך לשחק עוד עונה אחת פני שפרש ממשחק פעיל. במהלך הקריירה כבש הקשר 159 שערים בליגה הבכירה, שהציבו אותו במקום השביעי בטבלת כובשי כל הזמנים. בנוסף, "הנער מממילא" עשה לו שם גם בזכות הבעיטות החופשיות שלו, שהגיעו עד לז'רגון של שוק מחנה יהודה וכונו "בננות". מלמיליאן היה בורג חשוב גם במדי נבחרת ישראל ובתום קריירה בינלאומית שנמשכה כ-15 שנים רשם 62 הופעות וכבש 16 שערים במדים הכחולים-לבנים.

מאזן במכבי ת"א
אליפות: 1991/92
הופעות: 67
שערים: 32

בעונת 1991/92 משחק ההכתרה של מכבי זימן לה מפגש מול בית"ר ת"א שהסתיים ב-1:4 לזכות הצהובים. השער הרביעי של אריק שריקי הגיע כתוצאה מבישול מבריק של מלמיליאן. כך זה נראה אז: 

מועדון שחקני העבר: חוגגים 45 לאבי נמני

אבי נמני, האיש שסיפק אינספור רגעי קסם בצהוב, חוגג היום (26.4) יום הולדת 45. לכבוד המאורע מועדון שחקני העבר חוזר אל הקריירה המפוארת של מי שנחשב לאחד הסמלים הגדולים בתולדות מכבי תל אביב, אם לא הגדול שבהם. נמני (נולד ב-26.4.1972), מי שבמשך כמעט 2 עשורים הפך לשם נרדף למכבי, היה שותף ל-18 עונות בסך הכל במדי הקבוצה. במהלכן כבש 194 שערי ליגה, במה שהפך אותו למלך השערים של מכבי ת"א בכל הזמנים.

נמני גדל במחלקת הנוער של המועדון ובגיל 18 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת, במחזור הלפני אחרון של עונת 1989/90 נגד הפועל כפר סבא. בעונה שלאחר מכן הראה ניצוצות וקבע את מקומו בהרכב בעונה בה כבש 10 שערים בכל המסגרות. השלושער הראשון של נמני הגיע כבר בגיל 19 ב-3:3 נגד הפועל פ"ת בעונת האליפות של 1991/92. באותה עונה הציג הקשר בעל רגל שמאל הקטלנית את מלוא הפוטנציאל שלו וסיים אותה עם 15 שערי ליגה ותואר אליפות ראשון. זו הייתה התחלה ראויה לעשור מוצלח מבחינת מכבי ת"א ואבי נמני שהיה חלק חשוב בפאזל של אחד מהדורות המבריקים של הקבוצה. נמני המשיך לקרוע רשתות עם מספרים דו ספרתיים של כיבושים בכל אחת משבע עונותיו הראשונות במכבי ת"א.

בוידאו: נמני וה-0:4 בדרבי של 1991/92

הדומיננטיות של מספר 8 בצהוב הורגשה בתארים שלקחה הקבוצה בחצי הראשון של שנות התשעים. בכל פעם שמכבי ת"א הייתה צריכה שער חשוב נמני היה שם כאשר לשיאו הגיע בעונת הדאבל של 1995/96. נמני כבש את השער שסגר סופית את משחק העונה החשוב מול מכבי חיפה, הרשית גם בגמר הגביע וכבש גם את הגול היחיד במשחק האליפות נגד בית"ר ירושלים. לאורך השנים, בזמן שאלו ששיחקו איתו פרשו או עזבו, נמני המשיך ללבוש צהוב כחול. רק גיחות קצרות לאירופה, לאתלטיקו מדריד הספרדית ודרבי קאונטי מאנגליה, קטעו זמנית את התקופה של נמני בקרית שלום. לאחר התקופה הקצרה באנגליה רשם את עונתו הפוריה ביותר במכבי ת"א כשב-2000/01 כבש 25 שערי ליגה שהעניקו לו את מלכות השערים באותה עונה. נמני גם חגג גביע עם שער בניצחון עם 0:3 בגמר על מכבי פתח תקווה.

בוידאו: נמני כובש את שער האליפות ב-1995/96

לאחר גביע נוסף הגיעה עונת האליפות מלאת התהפוכות ב-2002/03 כאשר נמני נע בין ההרכב לספסל. אלא שמספר 8 חזר לכושרו בדיוק בזמן הנכון. שישה שערים ב-3 המשחקים האחרונים עזרו לצהובים להשיג את מכבי חיפה במרוץ לכתר בזכות הפרש שערים. אחרי שזכה עם הקבוצה באליפות של עונת 2002/03, עבר נימני לבית"ר ירושלים שם בילה שנתיים לפני שחזר לקדנציה נוספת במועדון נעוריו. לאחר שלוש עונות נוספות סיים שלו במדים הצהובים בתום עונת 2007/08.

בוידאו: השלושער של נמני מול בני יהודה ב-2002/03

לזכות נמני כאמור מספר מרשים של 194 שערי ליגה במדי מכבי שגם ממקמים אותו במקום השלישי בטבלת כובשי כל הזמנית בליגה אחרי אלון מזרחי ועודד מכנס. כמלך השערים של מכבי ת"א בכל הזמנים מקדים נמני אגדה נוספת במועדון, שייע גלזר שמדורג שני עם 130 שערים. לנמני גם קריירה ארוכה ומוצלחת גם במדי נבחרת ישראל עם 80 הופעות בהן כבש 17 שערים. לאחר סיום הקריירה כשחקן המשיך נמני למלא תפקיד ניהולי במכבי תל אביב ושימש בעיקר כמנג'ר בין השנים 2008 ל-2011. בעונת 2008/09 זכו הקבוצה ונמני בגביע הטוטו.

ארון הגביעים
אליפות: 1991/92, 1994/95, 1995/96, 2002/03
גביע המדינה: 1993/94, 1995/96, 2000/01, 2001/02
גביע הטוטו 1992/93, 1998/99
הופעות: 489
שערים: 216

 

מועדון שחקני העבר: אנדז'יי קוביקה

אנדז'יי קוביקה (נולד ב-7.7.1972) נחשב לאחד החלוצים הבולטים ששיחקו במכבי תל אביב בשני העשורים האחרונים. החלוץ הפולני הגיע למכבי בעונת 1998/99, אז אימן את הקבוצה אברהם גרנט, ולאחר לא מעט אכזבות מחלוצים זרים שקדמו לו הצליח להותיר רושם מיידי.

כבר במשחקו הראשון במדים הצהובים נכנס לתודעה עם צמד בניצחון 0:6 על עירוני ראשל"צ בגביע הטוטו. שבוע לאחר מכן, קוביקה הכניס את עצמו לרשימת הכובשים גם בליגה כאשר מכבי סיימה בתיקו 3:3 עם עירוני אשדוד במחזור הראשון. קוביקה המשיך בקצב הכיבושים המרשים עד לתום העונה אותה סיים עם ציון דרך משמעותי במיוחד – 21 שערי ליגה. בכך הוא היה לשחקן הזר הראשון שזוכה בתואר מלך השערים של הליגה. קוביקה הוסיף גם ארבעה שערים בגביע הטוטו וסיים את העונה עם 25 כיבושים.

בעונה שלאחר מכן, 1999/00, המספרים של קוביקה אמנם ירדו אך התרומה שלו עדיין הייתה חשובה עם שערים מכריעים. שמונה שערי ליגה, כולל שער שסייע לצהובים לנצח בדרבי את הדאבליסטית של אותה עונה, הפועל ת"א. לאלה נוספו עוד שלושה שערים בגביע אופ"א ושער בגביע המדינה.

בתום עונת 1999/00 עבר קוביקה לשחק בליגה היפנית וכעבור שלוש שנים, בעונת 2003/04, חזר לקדנציה שנייה בקרית שלום. החלוץ סיים את העונה עם שבעה שערים בכל המסגרות, ארבעה בליגה, שניים בגביע המדינה ואחד בגביע הטוטו. שתי הקדנציות של קוביקה במכבי ת"א מסתכמות ב-44 שערים ב-100 הופעות בכל המסגרות. החלוץ החזק בעל חוש ההתמצאות ברחבה ייזכר כאחד החלוצים הזרים הטובים ביותר שהגיעו למכבי ת"א.

תארים:
גביע הטוטו: 1998/1999
מלך השערים של ליגת העל: 1998/1999

רגע גדול מהעבר:
בעונת 1999/00 שיחקו מכבי וקוביקה במסגרת גביע אופ"א. אחרי שלב המוקדמות פגשו הצהובים את לאנס מצרפת בסיבוב ה-1. איצטדיון רמת גן אירח את המפגש הראשון בין הקבוצות שהסתיים ב-2:2 (3:4 ללאנס בסיכום) ובמהלכו כבש הפולני שער עם צ'יפ מרשים במיוחד מעל שוער היריבה. כך זה היה:

 

נכנס לספרים: מועדון שחקני העבר מצדיע לרפי לוי

ב-22.2.1938, בדיוק לפני 79 שנים, נולד רפי לוי. לכבוד יום הולדתו, מדור מועדון שחקני העבר מוקדש השבוע למי שנחשב לאחד מגדולי חלוצי מכבי ת"א בכל הזמנים.

צילום: אתר ההתאחדות ()

לוי היה ידוע בשנות החמישים כ"חצי השני" לשייע גלזר בחוד ההתקפה של הקבוצה. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב ערך לוי כמה שבועות לפני שמלאו לו 17 שנים, במחזור הראשון של עונת 1954/55 נגד מכבי נתניה. מכבי ניצחה 1:6 כאשר לקראת הירידה להפסקה כבש לוי את השער השני. בהמשך אותה עונה הסתפק לוי הצעיר בעוד שלושה שערים, אך החל לבנות לעצמו כחלוץ שעתיד להוביל את החוד הצהוב.

בעונה שלאחר מכן כבש לוי שישה שערים ועל הדרך רשם רגע משמעותי, כאשר כבש צמד בניצחון 0:3 על הפועל ת"א בדרבי. ככל שחלפו העונות, מספריו של לוי עלו ובעונת 1957/58 הוא זכה בתואר מלך השערים עם 14 כיבושים בליגה. גם בגביע המדינה תרומתו של לוי הייתה משמעותית עם חמישיה בחצי הגמר נגד שמשון ת"א ושער בגמר נגד הפועל חיפה בעונה בה מכבי ת"א חגגה דאבל של אליפות וגביע באותה עונה.

לוי הוסיף לעצמו זכייה נוספת בתואר מלך השערים בעונת 1959/60 כאשר כבש 19 שערים ב-20 משחקי ליגה. אל התארים האישיים התווספו תארים קבוצתיים עם מכבי ת"א במדיה זכה לוי בשתי אליפויות ושלושה גביעי מדינה. לוי שיחק במכבי ת"א מ-1954 עד

צילום: אתר ההתאחדות ()

1961 אז עבר לשחק בהמשך חמש שנים באוסטרליה ובדרום אפריקה. ב-1966 חזר החלוץ למכבי ת"א לעונה נוספת ולאחריה חזר שוב לדרום אפריקה, שם שיחק עד אשר פרש ממשחק פעיל ב-1972. בסך הכל הבקיע לוי 86 שערים במדי מכבי, מה שממקם אותו במקום ה-10 בטבלת כובשי כל הזמנים של המועדון.

בנבחרת ישראל ערך לוי 17 הופעות בהן כבש לא פחות מ-11 שערים, נתון מרשים במיוחד. זכור במיוחד הצמד ההיסטורי שכבש לרשת יוגוסלביה החזקה בניצחון 1:2 של ישראל בבלגרד בטורניר הקדם האולימפי של 1960. הניצחון, בכיכובו של לוי הוכתר כסנסציה שהדהימה את אירופה. בעקבות המשחק נכתבה סדרת הספרים "הספורטאים הצעירים". לוי היווה את ההשראה לאחד מגיבורי הספר הראשון בסדרה "בעט, אלון בעט", כאשר דמותו של "אלון לוי" היתה מבוססת עליו.

ארון התארים:
אליפות: 1957/58, 1955/56
גביעים: 1958/59, 1957/58, 1954/55
הופעות: 132
שערים: 86

המכביסט הראשון: סיפורו של ג'רי בית הלוי

מי השחקן שהייתם מגדירים כהכי "מכביסט"? מי המאמן הטוב ביותר שעבר במכבי תל אביב? ומי היה יושב הראש הטוב ביותר של הקבוצה? חלקכם בוודאי יענה ערן זהבי, פאולו סוזה ומיץ' גולדהאר, אחרים אולי יאמרו שאלו אבי נמני, אברם גרנט ולוני הרציקוביץ' והוותיקים שביניכם אולי יעלו שמות נוספים ולא פחות ראויים, כגון מוטי איווניר, גיורא שפיגל, שייע גלזר ואחרים.

יש אחד שמילא את כל התפקידים הללו. ולא רק זאת, אלא שעשה זאת בהצלחה מרובה והוא אחד הגורמים המרכזיים שהביאו את מכבי תל אביב להיות המועדון הגדול והמעוטר שהוא היום. במלאת 20 שנים למותו, אני רוצה לספר את סיפורו של המכביסט הראשון, משה (ג'רי) בית-הלוי.

משפחה של כדורגל

משה בית הלוי, בכינויו ג'רי, היה האח השני מבין חמישה במשפחה שעלתה לארץ בשנת 1920 ושהיוותה את אחת מאבני הבניין של הכדורגל הישראלי. אחיו הגדול, נחום, היה שופט כדורגל וממייסדי איגוד השופטים. אחיו הצעיר, אברהם, היה מגן כשרוני ששיחק בהפועל תל אביב ואילו האח הקטן, אלכסנדר, ביצע תפקידי ניהול שונים במכבי תל אביב. ג'רי הגיע למחלקת הנוער של מכבי תל אביב יחד עם אחיו, כי זה היה המועדון היחיד שפעל באופן סדיר באותה תקופה. הוא עלה לבוגרים, אך מכיוון שבאותה תקופה היה על גבול הבלתי אפשרי להוציא שחקנים מההרכב הראשון, יצא לגלות בת 3 שנים במכבי רחובות ומכבי חדרה. כשחזר, מאמן מכבי תל אביב היה אגון פולאק, וינאי מיוצאי "הכח וינה" האדירה. החיבור ביניהם היה מיידי וג'רי מצא את מקומו בהרכב הראשון של הקבוצה.

את קריירת המשחק שלו בין תחילת שנות ה-30 ועד לשנת 1945 העביר ג'רי בית הלוי אך ורק במכבי תל אביב, מרבית השנים כקפטן הקבוצה. בתקופתו כשחקן, זכתה מכבי תל אביב ב-3 אליפויות ושני גביעים. אירוע מיוחד נרשם באמצע שנות השלושים, כאשר מכבי שיחקה בדרבי "קטן" נגד הכח ת"א, הקבוצה הקטנה ביותר של העיר, משחק שהסתיים עם שלושה מורחקים: 2 מהכח ת"א ו-1 ממכבי. המורחק של מכבי היה ג'רי, כשהשופט היה לא אחר מאשר אחיו הגדול, נחום.

בשנים הבאות בית-הלוי היה שותף במסעותיה של מכבי ת"א לארה"ב ואוסטרליה, מסעות משחקים שהיוו באותה תקופה סוג של שליחות מטעם ארץ הקודש עבור יהודים ברחבי העולם. האח הקטן אברהם נשאר באוסטרליה יחד עם מנחם מרימוביץ' ואלה התנדבו לצבא האוסטרלי בזמן מלחמת העולם השנייה, שם איבדו את חייהם בקרבות. אחיו של מנחם, יוסל'ה מרימוביץ' הגה את הרעיון להוסיף את הצבע הצהוב למדי מכבי ת"א ששיחקה באותם ימים בצבעי כחול-לבן, לאחר היוודע זוועות השואה. 

מקצוען חסר ניסיון

קריירת האימון של ג'רי החלה כשנתיים לאחר פרישתו ממשחק, כאשר אגון פולאק, אותו מאמן אגדי שהעלה אותו לבוגרים, החליט לפרוש לאחר כ-12 שנים בתפקיד המאמן. בסך הכל כמאמן מכבי ת"א זכה ג'רי ב-4 אליפויות ו-5 גביעי המדינה. ג'רי נחשב למאמן הגנתי וקפדן, אך קריירת האימון שלו לוותה באירועים משמעותיים שהגדילו את כוחה של מכבי ת"א כמועדון הגדול ביותר במדינה. עם מינויו לתפקיד, הבין כי הכושר הגופני הוא הגורם המכריע וביקש להעלות את כמות האימונים מפעמיים ל-3 פעמים בשבוע. לא רק זאת, אלא שגם הצליח לגרום להנהלה לשלם לשחקנים תוספת שכר בגין האימון הנוסף, דבר די רציני באותם ימים. את מה שהבינו במכבי ת"א בשנת 2012 עם מינויו של אוסקר גרסיה, יישם בית הלוי כבר בימיו הראשונים כמאמן בשנות ה-40. את השיפורים והעדכונים בעולם הכדורגל למד ג'רי דרך חוברות שקיבל מאירופה אותם יישם בעזרת השחקנים, שלטענתו היו הטובים במכבי ת"א בכל הזמנים. אחת הפעולות המרכזיות שביצע הייתה במהלך מסע ביוגוסלביה, שם החליט להעביר מגן צעיר בשם שייע גלזר לתפקיד החלוץ. את הפעולה כינה ג'רי כ"שליפה מהשרוול", שלימים הפכה את גלזר לשיאן השערים של הקבוצה, עד שהגיע אחד, אבי נמני.

בשנת 1952 התגלע סכסוך בין השחקנים למאמן, דבר שגרם להנהלת הקבוצה לפטרו. קבוצתו הבאה של ג'רי הייתה לא אחרת מאשר האויבת השנואה, הפועל ת"א. באותה תקופה מעבר בין אגודות יריבות היה דבר בלתי נתפס וכבר במשחקו הראשון כמאמן הפועל
ספג קריאות "בוגד" מהקהל הביתי באצטדיון "באסה" (לימים, בלומפילד). היום, מעבר של שחקנים מהפועל למכבי ולהפך כבר מתקבל בשלוות נפש. את הדרבי הראשון מול מכבי הוא הפסיד למרות רצונו העז לנצח ובסה"כ החזיק חצי שנה בלבד כמאמן האדומים. לאחר מכן עבר לאמן את מכבי נתניה, נבחרת ישראל ואף הפך למאמן הישראלי הראשון שמאמן נבחרת באפריקה – ניגריה. ג'רי עוד חזר לקדנציה קצרה בתחילת שנות ה-60 כמאמן מכבי ת"א עד שפרש מאימון בשנת 1965.

הנשמה לבלומפילד מבקשת

בחלק השני של שנות ה-60 מכבי סבלה ממשבר כלכלי חמור שכמעט הביא להפסקת פעילות הקבוצה, היות ושחקנים סירבו לשחק ללא קבלת שכר. הקבוצה פנתה לג'רי שיבוא לנהל את מחלקת הכדורגל, וההחלטה הראשונה שלו הייתה לעזוב את איצטדיון המכביה ולעבור לאצטדיון בלומפילד של הפועל. באותם ימים הייתה נהוגה תרבות מקורבים (לא הרבה השתנה) ורבים מהצופים נכנסו למשחקים בחינם. אנשי הפועל תמכו בג'רי והצליחו לגרום לכך שהכרטיסים המחולקים בחינם יצומצמו. כך, במשחקה הראשון של מכבי בבלומפילד נמכרו 14 אלף כרטיסים, כמות חסרת תקדים. בסוף אותה עונה הגירעון נסגר בזכות המעבר המוצלח לבלומפילד.

לבסוף, ג'רי המשיך בקריירת הכדורגל והצטרף להנהלת ההתאחדות לכדורגל והיה למקימי הטוטו בישראל.

"מילת המפתח להצלחה בתחום של ארגון ושיווק נכון של אגודה, היא אוהדים" – ג'רי בית הלוי

  •  פורסם לראשונה באתר "הזווית"

מועדון שחקני העבר: אלי ביטון

אלי ביטון (נולד ב-25 בינואר 1982) גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א וזכה להצלחה עם הצהובים בתחילת שנות האלפיים. אחרי שעבר בקבוצות הנערים והנוער של המועדון בעונת 1998/99 הוא קיבל הזדמנות ראשונה בקבוצה הבוגרת ולאורך הקריירה תופקד בעיקר כקשר התקפי, לרוב בצד ימין. התכונות הבולטות שאיפיינו את משחקו היו בעיקר מהירות, זריזות ויכולת כדרור ברמה גבוהה.

 

כבר בהופעת הבכורה שלו הבקיע ביטון גם שער ראשון במדי מכבי, ב-0:5 על הפועל כפר סבא. אותו מפגש גם זכור כמשחק הפרישה של אלי דריקס, שהיה האיש שבישל לביטון הצעיר את גול הבכורה בקבוצה הבוגרת.

הקשר הצליח להפוך לשחקן משמעותי בהרכב של הצהובים בשנים הבאות. יחד עם מכבי הוא זכה בשני גביעי מדינה רצופים ובנוסף באליפות בעונת 2002/03. בנוסף הוא היה גם היה בסגל הקבוצה שהגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2004/05 ובסך הכל שיחק 7 עונות במדים הצהובים – כחולים. במהלך התקופה הוא גם זומן לנבחרת ישראל, בה רשם 5 הופעות

עוד לפני שנגיע לאחד מרגעיו הגדולים בצהוב, ראוי להזכיר את השער היפהפה שכבש נגד מכבי חיפה ב-2001/02, כשסובב את הכדור מקצה הרחבה אל החיבורים הרחוקים.

ארון הגביעים
אליפות: 2002/03
גביע: 2000/01, 2001/02
הופעות: 203
שערים: 19

הרגע הגדול
בעונת 2003/04 לביטון היה תפקיד מפתח בדרבי תל אביבי שהוכרע באופן מפתיע כבר לאחר 4 דקות. 60 שניות משריקת הפתיחה הקשר ניצל טעות בהגנת הפועל ת"א, חטף את הכדור וגילגל לרשת. הצהובים לא עצרו ו-3 דקות לאחר מכן כבר סגרו עניין עם שער נוסף של ברונו הייס.

מועדון שחקני העבר: שורה אובארוב

היסטוריה בקטנה
אלכסנדר "שורה" אובארוב (נולד ב-13.1.1960) נחשב לאחד הזרים הגדולים ששיחקו במכבי תל אביב בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל. אחרי שהצליח לרשום 11 הופעות במדי נבחרת ברית המועצות, כולל הופעה בגביע העולם בשנת 1990, אובארוב הגיע למכבי תל אביב בעונת 1991/92 מדינמו מוסקבה. תחילת דרכו דווקא היתה קשה (ספג 9 שערים ב-3 המשחקים הראשונים) כאשר זכור במיוחד משחק הבכורה בליגה נגד בית"ר ת"א, בו נכנע 3 פעמים בדקות הסיום, דבר שגרר ביקורת נוקבת מצד התקשורת והאוהדים.

הביקורת התחלפה מהר מאוד למחמאות גדולות כאשר אובארוב הראה יכולת גבוהה בהמשך ועזר לצהובים לזכות באליפות ראשונה אחרי 13 שנים. אובארוב ייצב את ההגנה ולא החמיץ דקה בכל 46 המשחקים הרשמיים של מכבי בעונתו הראשונה. לשוער הענק היה תפקיד מפתח גם בעונות הבאות, שבהן חזרה מכבי למרכז הבמה של הכדורגל הישראלי. לצד היכולת המקצועית הגבוהה שהציג הוא גם היה ידוע באופיו הססגוני ובמשך השנים הפך לאחד השחקנים האהובים על האוהדים.

את התמורה ליכולת ראה אובארוב בתארים בהם זכה עם הקבוצה כאשר מלבד האליפות בעונתו הראשונה הוא זכה בכל שאר התארים האפשריים בארץ. עונת השיא של השוער הגיעה בעונת הדאבל של 1995/96 כאשר בליגה הוא ספג 16 שערים בלבד ב-30 מחזורים. אובארוב נחשב לשוער הטוב בישראל באותו תקופה ולזכותו חלק חשוב מאוד בקבוצה שקטפה תארים בשנות התשעים.

התאקלמותו של אובארוב במכבי ת"א ובישראל הייתה מצוינת לא רק בתוך המגרש אלא גם מחוצה לו. במהלך השנים הוא קיבל מהמדינה אזרחות ישראלית ולאחר פרישתו, בתום עונת 1999/00, נשאר בקרית שלום כמאמן השוערים של מכבי ת"א, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. "שורה" שימש במקביל לעבודתו במכבי ת"א גם כמאמן השוערים של נבחרת ישראל במשך 12 שנים, מ-2000 עד 2012.

ארון הגביעים
אליפות: 1991/92, 1994/95, 1995/96
גביע המדינה: 1993/94, 1995/96
גביע הטוטו 1992/93, 1998/99
הופעות: 362

צפו בקליפ: מיטב ההצלות של שורה אובארוב