נכנס לספרים: מועדון שחקני העבר מצדיע לרפי לוי

ב-22.2.1938, בדיוק לפני 79 שנים, נולד רפי לוי. לכבוד יום הולדתו, מדור מועדון שחקני העבר מוקדש השבוע למי שנחשב לאחד מגדולי חלוצי מכבי ת"א בכל הזמנים.

צילום: אתר ההתאחדות ()

לוי היה ידוע בשנות החמישים כ"חצי השני" לשייע גלזר בחוד ההתקפה של הקבוצה. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב ערך לוי כמה שבועות לפני שמלאו לו 17 שנים, במחזור הראשון של עונת 1954/55 נגד מכבי נתניה. מכבי ניצחה 1:6 כאשר לקראת הירידה להפסקה כבש לוי את השער השני. בהמשך אותה עונה הסתפק לוי הצעיר בעוד שלושה שערים, אך החל לבנות לעצמו כחלוץ שעתיד להוביל את החוד הצהוב.

בעונה שלאחר מכן כבש לוי שישה שערים ועל הדרך רשם רגע משמעותי, כאשר כבש צמד בניצחון 0:3 על הפועל ת"א בדרבי. ככל שחלפו העונות, מספריו של לוי עלו ובעונת 1957/58 הוא זכה בתואר מלך השערים עם 14 כיבושים בליגה. גם בגביע המדינה תרומתו של לוי הייתה משמעותית עם חמישיה בחצי הגמר נגד שמשון ת"א ושער בגמר נגד הפועל חיפה בעונה בה מכבי ת"א חגגה דאבל של אליפות וגביע באותה עונה.

לוי הוסיף לעצמו זכייה נוספת בתואר מלך השערים בעונת 1959/60 כאשר כבש 19 שערים ב-20 משחקי ליגה. אל התארים האישיים התווספו תארים קבוצתיים עם מכבי ת"א במדיה זכה לוי בשתי אליפויות ושלושה גביעי מדינה. לוי שיחק במכבי ת"א מ-1954 עד

צילום: אתר ההתאחדות ()

1961 אז עבר לשחק בהמשך חמש שנים באוסטרליה ובדרום אפריקה. ב-1966 חזר החלוץ למכבי ת"א לעונה נוספת ולאחריה חזר שוב לדרום אפריקה, שם שיחק עד אשר פרש ממשחק פעיל ב-1972. בסך הכל הבקיע לוי 86 שערים במדי מכבי, מה שממקם אותו במקום ה-10 בטבלת כובשי כל הזמנים של המועדון.

בנבחרת ישראל ערך לוי 17 הופעות בהן כבש לא פחות מ-11 שערים, נתון מרשים במיוחד. זכור במיוחד הצמד ההיסטורי שכבש לרשת יוגוסלביה החזקה בניצחון 1:2 של ישראל בבלגרד בטורניר הקדם האולימפי של 1960. הניצחון, בכיכובו של לוי הוכתר כסנסציה שהדהימה את אירופה. בעקבות המשחק נכתבה סדרת הספרים "הספורטאים הצעירים". לוי היווה את ההשראה לאחד מגיבורי הספר הראשון בסדרה "בעט, אלון בעט", כאשר דמותו של "אלון לוי" היתה מבוססת עליו.

ארון התארים:
אליפות: 1957/58, 1955/56
גביעים: 1958/59, 1957/58, 1954/55
הופעות: 132
שערים: 86

המכביסט הראשון: סיפורו של ג'רי בית הלוי

מי השחקן שהייתם מגדירים כהכי "מכביסט"? מי המאמן הטוב ביותר שעבר במכבי תל אביב? ומי היה יושב הראש הטוב ביותר של הקבוצה? חלקכם בוודאי יענה ערן זהבי, פאולו סוזה ומיץ' גולדהאר, אחרים אולי יאמרו שאלו אבי נמני, אברם גרנט ולוני הרציקוביץ' והוותיקים שביניכם אולי יעלו שמות נוספים ולא פחות ראויים, כגון מוטי איווניר, גיורא שפיגל, שייע גלזר ואחרים.

יש אחד שמילא את כל התפקידים הללו. ולא רק זאת, אלא שעשה זאת בהצלחה מרובה והוא אחד הגורמים המרכזיים שהביאו את מכבי תל אביב להיות המועדון הגדול והמעוטר שהוא היום. במלאת 20 שנים למותו, אני רוצה לספר את סיפורו של המכביסט הראשון, משה (ג'רי) בית-הלוי.

משפחה של כדורגל

משה בית הלוי, בכינויו ג'רי, היה האח השני מבין חמישה במשפחה שעלתה לארץ בשנת 1920 ושהיוותה את אחת מאבני הבניין של הכדורגל הישראלי. אחיו הגדול, נחום, היה שופט כדורגל וממייסדי איגוד השופטים. אחיו הצעיר, אברהם, היה מגן כשרוני ששיחק בהפועל תל אביב ואילו האח הקטן, אלכסנדר, ביצע תפקידי ניהול שונים במכבי תל אביב. ג'רי הגיע למחלקת הנוער של מכבי תל אביב יחד עם אחיו, כי זה היה המועדון היחיד שפעל באופן סדיר באותה תקופה. הוא עלה לבוגרים, אך מכיוון שבאותה תקופה היה על גבול הבלתי אפשרי להוציא שחקנים מההרכב הראשון, יצא לגלות בת 3 שנים במכבי רחובות ומכבי חדרה. כשחזר, מאמן מכבי תל אביב היה אגון פולאק, וינאי מיוצאי "הכח וינה" האדירה. החיבור ביניהם היה מיידי וג'רי מצא את מקומו בהרכב הראשון של הקבוצה.

את קריירת המשחק שלו בין תחילת שנות ה-30 ועד לשנת 1945 העביר ג'רי בית הלוי אך ורק במכבי תל אביב, מרבית השנים כקפטן הקבוצה. בתקופתו כשחקן, זכתה מכבי תל אביב ב-3 אליפויות ושני גביעים. אירוע מיוחד נרשם באמצע שנות השלושים, כאשר מכבי שיחקה בדרבי "קטן" נגד הכח ת"א, הקבוצה הקטנה ביותר של העיר, משחק שהסתיים עם שלושה מורחקים: 2 מהכח ת"א ו-1 ממכבי. המורחק של מכבי היה ג'רי, כשהשופט היה לא אחר מאשר אחיו הגדול, נחום.

בשנים הבאות בית-הלוי היה שותף במסעותיה של מכבי ת"א לארה"ב ואוסטרליה, מסעות משחקים שהיוו באותה תקופה סוג של שליחות מטעם ארץ הקודש עבור יהודים ברחבי העולם. האח הקטן אברהם נשאר באוסטרליה יחד עם מנחם מרימוביץ' ואלה התנדבו לצבא האוסטרלי בזמן מלחמת העולם השנייה, שם איבדו את חייהם בקרבות. אחיו של מנחם, יוסל'ה מרימוביץ' הגה את הרעיון להוסיף את הצבע הצהוב למדי מכבי ת"א ששיחקה באותם ימים בצבעי כחול-לבן, לאחר היוודע זוועות השואה. 

מקצוען חסר ניסיון

קריירת האימון של ג'רי החלה כשנתיים לאחר פרישתו ממשחק, כאשר אגון פולאק, אותו מאמן אגדי שהעלה אותו לבוגרים, החליט לפרוש לאחר כ-12 שנים בתפקיד המאמן. בסך הכל כמאמן מכבי ת"א זכה ג'רי ב-4 אליפויות ו-5 גביעי המדינה. ג'רי נחשב למאמן הגנתי וקפדן, אך קריירת האימון שלו לוותה באירועים משמעותיים שהגדילו את כוחה של מכבי ת"א כמועדון הגדול ביותר במדינה. עם מינויו לתפקיד, הבין כי הכושר הגופני הוא הגורם המכריע וביקש להעלות את כמות האימונים מפעמיים ל-3 פעמים בשבוע. לא רק זאת, אלא שגם הצליח לגרום להנהלה לשלם לשחקנים תוספת שכר בגין האימון הנוסף, דבר די רציני באותם ימים. את מה שהבינו במכבי ת"א בשנת 2012 עם מינויו של אוסקר גרסיה, יישם בית הלוי כבר בימיו הראשונים כמאמן בשנות ה-40. את השיפורים והעדכונים בעולם הכדורגל למד ג'רי דרך חוברות שקיבל מאירופה אותם יישם בעזרת השחקנים, שלטענתו היו הטובים במכבי ת"א בכל הזמנים. אחת הפעולות המרכזיות שביצע הייתה במהלך מסע ביוגוסלביה, שם החליט להעביר מגן צעיר בשם שייע גלזר לתפקיד החלוץ. את הפעולה כינה ג'רי כ"שליפה מהשרוול", שלימים הפכה את גלזר לשיאן השערים של הקבוצה, עד שהגיע אחד, אבי נמני.

בשנת 1952 התגלע סכסוך בין השחקנים למאמן, דבר שגרם להנהלת הקבוצה לפטרו. קבוצתו הבאה של ג'רי הייתה לא אחרת מאשר האויבת השנואה, הפועל ת"א. באותה תקופה מעבר בין אגודות יריבות היה דבר בלתי נתפס וכבר במשחקו הראשון כמאמן הפועל
ספג קריאות "בוגד" מהקהל הביתי באצטדיון "באסה" (לימים, בלומפילד). היום, מעבר של שחקנים מהפועל למכבי ולהפך כבר מתקבל בשלוות נפש. את הדרבי הראשון מול מכבי הוא הפסיד למרות רצונו העז לנצח ובסה"כ החזיק חצי שנה בלבד כמאמן האדומים. לאחר מכן עבר לאמן את מכבי נתניה, נבחרת ישראל ואף הפך למאמן הישראלי הראשון שמאמן נבחרת באפריקה – ניגריה. ג'רי עוד חזר לקדנציה קצרה בתחילת שנות ה-60 כמאמן מכבי ת"א עד שפרש מאימון בשנת 1965.

הנשמה לבלומפילד מבקשת

בחלק השני של שנות ה-60 מכבי סבלה ממשבר כלכלי חמור שכמעט הביא להפסקת פעילות הקבוצה, היות ושחקנים סירבו לשחק ללא קבלת שכר. הקבוצה פנתה לג'רי שיבוא לנהל את מחלקת הכדורגל, וההחלטה הראשונה שלו הייתה לעזוב את איצטדיון המכביה ולעבור לאצטדיון בלומפילד של הפועל. באותם ימים הייתה נהוגה תרבות מקורבים (לא הרבה השתנה) ורבים מהצופים נכנסו למשחקים בחינם. אנשי הפועל תמכו בג'רי והצליחו לגרום לכך שהכרטיסים המחולקים בחינם יצומצמו. כך, במשחקה הראשון של מכבי בבלומפילד נמכרו 14 אלף כרטיסים, כמות חסרת תקדים. בסוף אותה עונה הגירעון נסגר בזכות המעבר המוצלח לבלומפילד.

לבסוף, ג'רי המשיך בקריירת הכדורגל והצטרף להנהלת ההתאחדות לכדורגל והיה למקימי הטוטו בישראל.

"מילת המפתח להצלחה בתחום של ארגון ושיווק נכון של אגודה, היא אוהדים" – ג'רי בית הלוי

  •  פורסם לראשונה באתר "הזווית"

מועדון שחקני העבר: אלי ביטון

אלי ביטון (נולד ב-25 בינואר 1982) גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א וזכה להצלחה עם הצהובים בתחילת שנות האלפיים. אחרי שעבר בקבוצות הנערים והנוער של המועדון בעונת 1998/99 הוא קיבל הזדמנות ראשונה בקבוצה הבוגרת ולאורך הקריירה תופקד בעיקר כקשר התקפי, לרוב בצד ימין. התכונות הבולטות שאיפיינו את משחקו היו בעיקר מהירות, זריזות ויכולת כדרור ברמה גבוהה.

 

כבר בהופעת הבכורה שלו הבקיע ביטון גם שער ראשון במדי מכבי, ב-0:5 על הפועל כפר סבא. אותו מפגש גם זכור כמשחק הפרישה של אלי דריקס, שהיה האיש שבישל לביטון הצעיר את גול הבכורה בקבוצה הבוגרת.

הקשר הצליח להפוך לשחקן משמעותי בהרכב של הצהובים בשנים הבאות. יחד עם מכבי הוא זכה בשני גביעי מדינה רצופים ובנוסף באליפות בעונת 2002/03. בנוסף הוא היה גם היה בסגל הקבוצה שהגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונת 2004/05 ובסך הכל שיחק 7 עונות במדים הצהובים – כחולים. במהלך התקופה הוא גם זומן לנבחרת ישראל, בה רשם 5 הופעות

עוד לפני שנגיע לאחד מרגעיו הגדולים בצהוב, ראוי להזכיר את השער היפהפה שכבש נגד מכבי חיפה ב-2001/02, כשסובב את הכדור מקצה הרחבה אל החיבורים הרחוקים.

ארון הגביעים
אליפות: 2002/03
גביע: 2000/01, 2001/02
הופעות: 203
שערים: 19

הרגע הגדול
בעונת 2003/04 לביטון היה תפקיד מפתח בדרבי תל אביבי שהוכרע באופן מפתיע כבר לאחר 4 דקות. 60 שניות משריקת הפתיחה הקשר ניצל טעות בהגנת הפועל ת"א, חטף את הכדור וגילגל לרשת. הצהובים לא עצרו ו-3 דקות לאחר מכן כבר סגרו עניין עם שער נוסף של ברונו הייס.

מועדון שחקני העבר: שורה אובארוב

היסטוריה בקטנה
אלכסנדר "שורה" אובארוב (נולד ב-13.1.1960) נחשב לאחד הזרים הגדולים ששיחקו במכבי תל אביב בפרט ובכדורגל הישראלי בכלל. אחרי שהצליח לרשום 11 הופעות במדי נבחרת ברית המועצות, כולל הופעה בגביע העולם בשנת 1990, אובארוב הגיע למכבי תל אביב בעונת 1991/92 מדינמו מוסקבה. תחילת דרכו דווקא היתה קשה (ספג 9 שערים ב-3 המשחקים הראשונים) כאשר זכור במיוחד משחק הבכורה בליגה נגד בית"ר ת"א, בו נכנע 3 פעמים בדקות הסיום, דבר שגרר ביקורת נוקבת מצד התקשורת והאוהדים.

הביקורת התחלפה מהר מאוד למחמאות גדולות כאשר אובארוב הראה יכולת גבוהה בהמשך ועזר לצהובים לזכות באליפות ראשונה אחרי 13 שנים. אובארוב ייצב את ההגנה ולא החמיץ דקה בכל 46 המשחקים הרשמיים של מכבי בעונתו הראשונה. לשוער הענק היה תפקיד מפתח גם בעונות הבאות, שבהן חזרה מכבי למרכז הבמה של הכדורגל הישראלי. לצד היכולת המקצועית הגבוהה שהציג הוא גם היה ידוע באופיו הססגוני ובמשך השנים הפך לאחד השחקנים האהובים על האוהדים.

את התמורה ליכולת ראה אובארוב בתארים בהם זכה עם הקבוצה כאשר מלבד האליפות בעונתו הראשונה הוא זכה בכל שאר התארים האפשריים בארץ. עונת השיא של השוער הגיעה בעונת הדאבל של 1995/96 כאשר בליגה הוא ספג 16 שערים בלבד ב-30 מחזורים. אובארוב נחשב לשוער הטוב בישראל באותו תקופה ולזכותו חלק חשוב מאוד בקבוצה שקטפה תארים בשנות התשעים.

התאקלמותו של אובארוב במכבי ת"א ובישראל הייתה מצוינת לא רק בתוך המגרש אלא גם מחוצה לו. במהלך השנים הוא קיבל מהמדינה אזרחות ישראלית ולאחר פרישתו, בתום עונת 1999/00, נשאר בקרית שלום כמאמן השוערים של מכבי ת"א, תפקיד אותו הוא ממלא עד היום. "שורה" שימש במקביל לעבודתו במכבי ת"א גם כמאמן השוערים של נבחרת ישראל במשך 12 שנים, מ-2000 עד 2012.

ארון הגביעים
אליפות: 1991/92, 1994/95, 1995/96
גביע המדינה: 1993/94, 1995/96
גביע הטוטו 1992/93, 1998/99
הופעות: 362

צפו בקליפ: מיטב ההצלות של שורה אובארוב

מועדון שחקני העבר: טל בנין

היסטוריה בקטנה

טל בנין (נולד במרץ 1971 בקריית חיים) הגיע למכבי תל אביב באוגוסט 2000. הקשר האחורי נחת לאחר תקופה מרשימה באירופה בה הופיע במדי קאן מצרפת וברשיה מאיטליה, במה שהפך אותו לישראלי הראשון בסרייה A. בין לבין, הקשר שגדל במחלקת הנוער של הפועל חיפה שיחק עשור, ב-3 קדנציות שונות, במדים האדומים. בנוסף היה אחד השחקנים הבולטים של נבחרת ישראל במהלך שנות ה-90, שימש כקפטן הלאומי ורשם בסך הכל 78 הופעות ו-12 שערים במדיה. 

בנין הגיע לקרית שלום בעקבות מאמן הקבוצה שלמה שרף, שאימן אותו במשך ארבע קדנציות בנבחרת. כבר בעונה הראשונה בנין כבש עשרה שערים וזכה עם הקבוצה בגביע המדינה לאחר ניצחון 0:3 על מכבי פ"ת. לאחר אותו גמר זכור הרגע בו הקפטן אבי נמני ובנין הניפו בצוותא את הגביע. שנה לאחר מכן (2001/02) בנין הסתפק בארבעה שערים ובפעם השניה ברציפות גם היה חלק מהקבוצה שזכתה בגביע לאחר דו קרב פנדלים מול מכבי חיפה. בסיום נמני ובנין שמרו על המסורת ושיחזרו את ההנפה המשותפת. בשתי עונותיו הראשונות בצהוב בנין כבש במחזור הפתיחה והוביל את מכבי לניצחונות 0:1 על בני יהודה ומכבי פ"ת בהתאמה.

בעונתו השלישית והאחרונה זכה הקשר עם הקבוצה בתואר האליפות של עונת 2002/03, כאשר מבחינת בנין עצמו היה מדובר באליפות שנייה בקריירה. הקשר נפרד מהקבוצה בקיץ 2003 לאחר שהבעלים לוני הרציקוביץ והמאמן ניר קלינגר החליטו כי בנין, וגם נמני, יעזבו באופן מיידי. המהלך גרר סערה גדולה.

ארון הגביעים:
אליפות:
2002/03
גביע המדינה: 2000/01, 2001/02
הופעות: 109
שערים: 16

הרגע הגדול
אחת התכונות הידועות של בנין כשחקן כדורגל היתה הבעיטה החזקה שהצליח לייצר. בחצי גמר הגביע של עונת 2001/02 גם נכבש אחד השערים הזכורים שלו בצהוב. הפועל פ"ת עוד הובילה 0:1 משער של אנש דמירוביץ', אך גז'גוז' ודז'ינסקי איזן ובדקה ה-27 הגיע בנין. הקשר שיחרר טיל מכ-30 מטרים שטס לחיבורים של השוער אוהד כהן חסר האונים. משם מכבי ת"א כבר המשיכה לעבר ניצחון 1:5 ועלייה לגמר. צפו בשער:

מועדון שחקני העבר: נח רזניק

היסטוריה בקטנה

נח רזניק נולד ב03/09/1933 בעיר תל אביב. רזניק הצטרף למחלקת הנוער של מכבי תל אביב, לקבוצת מכבי תל אביב 'אברהם' בעקבות הצעה שקיבל מחברו הצעיר, יוסף גולדשטיין.

כשחקן צעיר, רזניק התפתח במחלקת הנוער הצנועה של מכבי תל אביב בעמדת החלוץ, אך עם עלייתו לבוגרים קיבלה הקריירה שלו תפנית. בשנת 1952 ג'רי בית הלוי הרכיב את רזניק הצעיר במשחק ראשון בבוגרים, אך תפקד אותו דווקא בעמדת המגן השמאלי. מספר שנים לאחר מכן בעקבות פרישתו של איציק שניאור, שיחק רזניק בעמדת הבלם. רזניק נודע בזכות היכולת הטכנית הגבוהה שבה ניחן, במיוחד בכל הקשור לשחקני הגנה.

הקריירה של רזניק נגדעה כשהוא היה בן 27 בלבד עקב פציעה טורדנית בברכו, אך בשנים ששיחק הצליח למצב עצמו כאחד הגדולים בהיסטוריה המוקדמת של מכבי, עם ארבע אליפויות וארבע גביעים בארון התארים שלו.

ארון הגביעים

אליפויות: 4 (1951/52, 1953/54, 1955/56, 1957/58)

גביעים: 4 (1953/54, 1954/55, 1957/58, 1958/59).

רזניק בתמונות

מועדון שחקני העבר: בוני גינצבורג

היסטוריה בקטנה

גינצבורג (משמאל) ודריקס ()

בוני גינצבורג נולד בתל אביב בדצמבר 1964 בתל אביב וכבר בגיל 8 החל את קריירת המשחק שלו במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. במחלקה זיהו את הפוטנציאל של הנער האתלטי והגבוה ושתפס את עיניהם בין הקורות, ובגיל 16 הפך להיות השוער הצעיר ביותר שעמד בשער הקבוצה בליגה הראשונה, כשעבר בהצלחה את טבילת האש הראשונה שלו בדצמבר 1980 בניצחון 0:1 על הפועל רמת גן.

בעונת 1984/85 הושאל למכבי פ"ת עימה סיים במקום השני. היכולת הטובה שהציג באותה העונה הובילה אותו עונה לאחר מכן ללבוש בחזרה את אפודת השוער במכבי תל אביב.

את התואר היחיד שלו במדי מכבי זכה גינצבורג ב-1987 כשזכה בגביע המדינה עם הצהובים, כשבמקביל היה מהבולטים בנבחרת ישראל בטורניר הקדם אולימפי לקראת סיאול 1988. אחת מההופעות הגדולות של גינצבורג בשער הנבחרת היה במשחקי קדם טורניר המונדיאל באיטליה 1990, בצמד המפגשים נגד נבחרת קולומביה. ההופעות המוצלחות הפכו את גינצבורג לשוער הראשון שעוזב את הארץ והצטרף לקבוצת הפאר הסקוטית, גלזגו ריינג'רס בשורותיה שיחק במשך שנתיים.

גינצבורג ערך 144 הופעות במדי מכבי ושיחק גם במכבי חיפה, בית"ר ירושלים, בני יהודה, עירוני אשדוד, מכבי יבנה, בית"ר תל אביב, מכבי פ"ת, הפועל אשקלון, הפועל כפר-סבא.

הרגע הגדול:

09 ביוני 1987. אצטדיון רמת גן, מכבי תל אביב ומכבי חיפה במעמד נשיא המדינה בקרב על תואר גביע המדינה. גינצבורג היה שותף לאחד ממשחקי הגמר הגדולים ששוחקו בישראל. גינצבורג אולי נאלץ להוציא שלוש פעמים את הכדור משער הקבוצה, אך בדו בקרב הפנדלים הוא סיים עם ידו על העליונה. צפו:

ארון הגביעים עם מכבי תל אביב:

גביע המדינה: 1986/87

הופעות בנבחרת: 68 הופעות

מועדון שחקני העבר: אבי כהן הירושלמי

היסטוריה בקטנה

שחקן העבר של הצהובים ביצע את המעבר הגדול מבית"ר MTA__1369230446_אבי_כהן_הירושלמיירושלים אל מכבי תל אביב מעט לפני שהחלה עונת 1989/90, במעבר שכלל גם את אורי מלמיליאן בעסקת חבילה נוצצת במיוחד באותם ימים. כהן שהספיק לזכות לפני הגעתו למכבי באליפות ושני גביעים, הפך לחלק חשוב מאוד בתמהיל של מכבי בתחילת שנות ה-90.

היכולות ההתקפיות של המגן היו בלתי ניתנות לתפיסה, כשהסממן הגדול ביותר לכך היא עונת 1991/1992 בה זכתה מכבי באליפות כשכהן זכה בתואר שחקן העונה עם 17 שערי ליגה ושני שערים נוספים בגביע המדינה בו הפסידו הצהובים בגמר. אבי כהן הירושלמיכהן שיחק במשך חמש עונות במדי מכבי ועד היום זכור כאחד המגנים הגדולים שלבשו את המדים הצהובים. הקריירה של כהן נגדעה מוקדם מהצפוי כשהוא פרש בגיל 32 בלבד עקב פציעה טורדנית.

ארון הגביעים

אליפויות: 1991/92, 1994/95

גביע המדינה: 1993/94

גביע הטוטו: 1992/93

הרגע הגדול

"שער! אבי כהן כובש את השער הישראלי הראשון בגביע אירופה, תנו לו כבוד!"

כפי שציינו בהתחלה, אבי כהן הירושלמי היה מגן שבילה לא מעט בחלק המגרש של היריבה. בעונת 1992/93, כהן נרשם בספרי ההיסטוריה כאשר נגח את השער הישראלי הראשון באירופה, עת שמכבי התמודדה נגד ואלטה המלטזית במפגש הראשון בין הקבוצות. במצב של פיגור שער, כהן שענד אז את סרט הקפטן התרומם לכדור קרן ובנגיחה נהדרת לא השאיר שום סיכוי לשוער המקומי. שתי דקות לסיום כהן גם התכבד בבישול גדול לאבי נמני שנעץ את הכדור ברשת, שער שהפך לניצחון הראשון של קבוצה ישראלית בגביע אירופה.

מועדון שחקני העבר: גדי ברומר

היסטוריה בקטנה

מגיל ילדים ועד הפרישה, גדי ברומר גדל במגרש המכביה ועד יומו האחרון כשחקן פעיל בילה במכבי תל אביב. יחד עם אחיו, אלון, נחשבים עד היום האחים ברומר לצמד האחים המפורסמים בכדורגל הישראלי.

הבלם שנולד בדרום אפריקה ב-5 בנובמבר 1973, ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת נגד הפועל פ"ת, כשצביקה רוזן העלה אותו מקבוצת הנוער בשלהי עונת 1990/91. עונה לאחר מכן תחת שרביט האימון של אברם גרנט כבר זכה גדי באליפות ראשונה.MTA__1369300476_IMG_9745

ברומר הלך והפך לעמוד תווך במועדון כשהוא נחשב לבאנקר בהרכב של הצהובים למעלה מעשור. הקריירה של הבלם המעוטר הינה אחת המרתקות הן מבחינה ספורטיבית, אך גם בהיבט הפיקנטי. תקופת המבחנים במנצ'סטר יונייטד, הקשר עם אחיו אלון והפציעה הקשה שעבר, הפציעות שגדי עצמו חווה ועצרו את ההתקדמות שלו ובכלל, כל דבר בבלם חסר הפשרות שעשה הכל למען המועדון, הופך אותו לאחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה של מכבי תל אביב.

ארון הגביעים

אליפויות – 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003

גביעי מדינה – 1993/1994, 1995/1996, 2000/2001, 2001/2002

גביעי טוטו – 1998/1999, 1992/1993

הרגע הגדול

לא מעט אליפויות רגעים גדולים ומרגשים היו בקריירה של הבלם הבינלאומי בצהוב. גם שערים בנבחרת נגד רוסיה וברזיל מעטרים את הפנתיאון של הבלם המוכשר, אך השער של גדי נגד טנריפה הוא אחד הזכורים בקריירה המפוארת שלו במכבי. אבל למה לדבר אם אפשר לצפות?

 

מועדון שחקני העבר: יבגני קשנצב

היסטוריה בקטנה

בקיץ 1995, עם עזיבתו של אברם גרנט את המועדון ומינויו של דרור קשטן למאמן הצהובים, נחת בקריית שלום חלוץ נבחרת בלארוס, יבגני קשנצב. החלוץ, שנולדת ב-1971 וגדל במחלקת הנוער של קבוצת דינמו ברנאול, הצטרף למכבי תל אביב כרכש משמעותי מקבוצת דינמו מינסק איתה הספיק לזכות בארבע אליפויות ושני גביעים בין העונות 1991 ל-1995. MTA__1427894099_קשנצב

כבר במשחק הרשמי הראשון שלו במדי מכבי, קשנצב השאיר חותם, כשכבש את שער השוויון במשחק החוץ במוקדמות ליגת האלופות נגד גראסהופרס השוייצרית. שער שקירב את הצהובים לשלב הבתים, אך החלום נגוז עם הפסד 0:1 במשחק הגומלין. באותה עונה, הטובה ביותר בעשור ההוא, כבש קשנצב 12 שערים בכל המסגרות ורשם זכיה בדאבל בסיום העונה.

עונה לאחר מכן הוסט קשנצב לעמדת המגן הימני בחלק מהמשחקים תחת הדרכתו של אברם גרנט וכבש 6 שערים נוספים לפני שעזב. סה"כ כבש 18 שערים במדים הצהובים. בהמשך הספיק לשחק בקבוצות הפועל טייבה, עירוני ראשון לציון ובשנת 2000 שב למועדון נעוריו הבלארוסי בו סיים את הקריירה הפעילה. ב-2016 ביקר קשנצב בבלומפילד לראשונה מאז שעזב את הארץ כחלק מהשקת מועדון שחקני העבר של מכבי תל אביב.

הרגע הגדול

קשנצב רשם לא מעט רגעים גדולים בשנתיים בהן שיחק במכבי תל אביב. מהשער נגד גראסהופרס ועד לשער נגד טנריפה הספרדית בגביע אופ"א. אבל אם יש משחק שהיכולת של החלוץ הגיעה לשיאה היה במפגש מול הפועל ב"ש בעונת הדאבל 1995/96. אז פגש שלוש פעמים את הרשת של הקבוצה מבירת הנגב בהצגת שיא. צפו

ארון הגביעים:

אליפויות: 1995/96

גביע המדינה: 1995/96